עין אל-חילווה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עין אל-חילווה (מערבית: عين الحلوة, מילולית: "המעיין המתוק/היפה") הוא מחנה פליטים פלסטינים הגדול מסוג זה בלבנון. המחנה ממוקם מזרחית לעיר צידון, כ-50 ק"מ מצפון לגבול ישראל.
עובדות מהירות מדינה, מחוז ...
מדינה | לבנון לבנון |
---|---|
מחוז | דרום לבנון |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 70,000 |
קואורדינטות | 33°32′30″N 35°22′40″E |
סגירה
המחנה הוקם ב-1948 על ידי הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום כדי ליישב בו פליטים מכפרים ערביים בארץ ישראל: עמוקה, ספוריה, שעב, טייטבא, מנשייה, א-סימירה, א-נאר, א-ספסאף, חיטין, ראס אל-אחמר, א-טירה ותרשיחא שבנפות צפת ועכו שבגליל העליון.[1] עם תושביו המוכרים של המחנה נמנה הקריקטוריסט נאג'י אל-עלי, שגלה ללבנון עם משפחתו בגיל 10 בעת מלחמת העצמאות.
בתחילת המאה ה-21 התגוררו במחנה למעלה מ-70,000 בעלי מעמד פליט. בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה הגרו אליו פליטים סורים ומצבת האוכלוסייה מתקרבת ל-120,000 תושבים.[2]