על הקפות כיפות השמיים
ספר מאת ניקולאוס קופרניקוס / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
על הקפות כיפות השמיים (בלטינית: De revolutionibus orbium coelestium) הוא ספרו פורץ הדרך של האסטרונום הפולני ניקולאוס קופרניקוס בו פרסם את התיאוריה ההליוצנטרית והמבשר של המהפכה הקופרניקאית. הספר, שהודפס לראשונה בשנת 1543 בנירנברג, האימפריה הרומית הקדושה, הציע דגם חלופי של היקום למערכת הגאוצנטרית של תלמי, שהייתה מקובלת ברבים מאז ימי קדם ואומצה על ידי הכנסייה הקתולית ומקובלת גם על בני דתות אחרות.
מידע כללי | |
---|---|
מאת | ניקולאוס קופרניקוס |
שפת המקור | לטינית |
סוגה | מסה |
נושא | אסטרונומיה |
הוצאה | |
הוצאה | Johannes Petreius (אנ') |
מקום הוצאה | נירנברג |
תאריך הוצאה | 1543 |
עורך | יוהאנס פטריוס |
הוצאה בעברית | |
הוצאה | מנדלי |
תאריך | 2023 |
תרגום | פרופסור דביר ילין |
הספר פורסם רק בשנת מותו של קופרניקוס, 1543, אף שהוא התחיל לפתח אותה כמה עשורים מוקדם יותר. הוא התבסס על למעלה מ-60 תצפיות אסטרונומיות, אותן ערך בעצמו.
ספר זה מציין את ראשית המעבר מיקום גאוצנטרי (בעצם, אנתרופוצנטרי), שהארץ במרכזו, ליקום שהשמש במרכזו. קופרניקוס טען כי הארץ היא אחד מכמה כוכבי לכת, המסתובבים סביב שמש שאינה נעה, וכי הארץ משלימה את הקפתה פעם בשנה, יחד עם סיבוב סביב צירה פעם ביום. הוא הגיע לסדר הנכון של כוכבי הלכת, ואף הצביע על שינוי איטי בכיוון ציר הסיבוב של כדור הארץ כגורם לתופעה הידועה כנקיפה (פְּרֶצֶסיה). כמו כן הסביר כי קיומן של עונות נובע מהעובדה שציר הסיבוב אינו ניצב למישור הסיבוב של כדור הארץ, אלא נטוי בזווית. הוא אף הוסיף תנועה אחת לכדור הארץ, השומרת על כך כי הציר שלו יהיה מכוון כל הזמן לאותה הנקודה (צפון-דרום). בזמנו של גלילאו גליליי הובהר, כי אין תנועה כזאת.
קופרניקוס טען כי כל המסלולים במערכת השמש הם מעגליים, דבר שאינו מדויק, שכן הם אליפטיים, ולפיכך המודל שלו היה לא מדויק ולא יכול היה לחזות אירועים אסטרונומיים בצורה טובה מזה של תלמי, שהיה מקובל אז. הוא גם סבר שמערכת השמש קטנה בהרבה מגודלה הממשי, כמו שחשבו רוב האסטרונומים בתקופתו. עם זאת, למודל שלו הייתה השפעה מכרעת על מדענים רבים דוגמת גליליי, טיכו ברהה ויוהאנס קפלר, אשר אימצו ושיפרו את המודל ההליוצנטרי.
תצפיותיו של גליליי אל כוכב הלכת נוגה בעזרת הטלסקופ שבנה, היו הראיות הממשיות הראשונות לתאוריה של קופרניקוס. הוכחות ברורות יותר התקבלו במאה ה-19. ב-1838 ו-1839, בהפרש של מספר חודשים, שלושה מדענים (פרידריך בסל, אוטו וילהלם פון שטרובה, ו-תומס הנדרסון (אנ')) הוכיחו באופן עצמאי את תנועת כדור הארץ במסלולו.[1]ב-1851 ניסוי המטוטלת של פוקו הביא הוכחה לתנועת כדור הארץ סביב צירו.
קופרניקוס סיכם את התיאוריה שלו בשבע נקודות. הסיכום נמצא ופורסם רק ב-1878:
- למסלולים של גופים אסטרונומיים אין מרכז אחד ששייך לכולם.
- מרכז הארץ אינו מרכז היקום, אלא רק המרכז של מסת הארץ ושל מסלול הירח.
- כל כוכבי הלכת מסתובבים במסלול סביב השמש, ולכן השמש היא מרכז היקום (קופרניקוס לא היה בטוח האם השמש נעה או לא, כשהוא טוען כי מרכז היקום הוא "בשמש, או לידה").
- המרחק בין הארץ לשמש, ביחס למרחק בין הארץ לכוכבים הקבועים, הוא קטן מאד.
- התנועה היומית של השמש היא למראית עין בלבד, והיא נראית כנעה בגלל הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו.
- הארץ סובבת סביב השמש, כמו שאר כוכבי הלכת, כך שכל התנועות-לכאורה של השמש במהלך השנה הן למעשה תנועה של הארץ.
- התנועה לאחור לכאורה של כוכבי הלכת היא טעות אופטית, שנובעת מתנועת כדור הארץ ביחס לתנועת כוכבי הלכת, כפי שהיא נתפסת מנקודת מבטו של הצופה.[2]
הספר יצא לאור בעברית בהוצאת מנדלי בשנת 2023, בתרגומו של פרופסור דביר ילין. שמו של הספר בעברית תורגם בצורות נוספות כמו "על הסיבובים של כדורי השמים", "על התנועה הסיבובית של גרמי השמים" ו"על תנועתם של גרמי השמים".