עשרת העקרונות להקמתה של מערכת אידאולוגית מרכזית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
עשרת העקרונות להקמתה של מערכת אידאולוגית מרכזית (הנגול: 유일사상체계확립의 10대 원칙; מכונים גם עשרת העקרונות למערכת אידאולוגית יחידה) הם קבוצה של עשרה עקרונות ושישים וחמישה סעיפים אשר משמשים כקווים מנחים בהתווית התנהלותם של תושבי קוריאה הצפונית.[1]
עשרת העקרונות גובשו במקור על ידי קים יונג ג׳ו, אחיו הצעיר של מנהיג קוריאה הצפונית קים איל-סונג, בשנת 1967, וקיבלו מעמד רשמי מטעם קים ג'ונג איל ב-1974. העקרונות גובשו בהמשך לדיוני מדיניות פנימית במסגרת מפלגת הפועלים של קוריאה, ובהשראת הפיצול האידאולוגי הפנימי בעולם הקומוניסטי כחלק מהפיצול הסיני-סובייטי. עשרת העקרונות יושמו על ידי קים איל-סונג במטרה לסלק כל התנגדות פנימית למשטר, ולמסד את שליטתו ושליטת בני משפחתו בקוריאה הצפונית.[2] עשרת העקרונות החליפו במקרים רבים את הוראות חוקת קוריאה הצפונית, או את צוויה של מפלגת הפועלים של קוריאה, ובפועל שימשו כחוק המדינה העליון.[3][4][5]
בהתאם למקובל בקוריאה הצפונית, כל אזרח נדרש לשנן ולהכיר בעל-פה את עשרת העקרונות, ולהתחייב לנאמנות מוחלטת וציות לקים איל-סונג, קים ג'ונג-איל וקים ג'ונג-און.[6][7] בימינו, העקרונות הם חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של תושבי קוריאה הצפונית, ונעשה בהם שימוש מדי יום ביומו בפעילויות חברתיות, מקומות העבודה, מוסדות חינוך ועוד. עשרת העקרונות מהווים גם הבסיס לפולחן האישיות הצפון קוריאני, הסובב סביב המנהיג העליון של קוריאה הצפונית.[8][9]
על פי המילונים הרשמיים של קוריאה הצפונית, עשרת העקרונות מוגדרים כדלקמן:
'"מערכת אידאולוגית לה המפלגה וכל התושבים שותפים על בסיס האידאולוגיה המהפכנית של המנהיג העליון, וארצות ידידות מסביב, המקדמת את המאבק המהפכני והייצור המהפכני תחת הנהגתו הבלעדית של המנהיג העליון".[10]