פורטל:הלכה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ההלכה היא אוסף הדינים והמצוות שעל-פיהם מצוּוים יהודים להתנהג בכל תחום מתחומי החיים, וכן שבע המצוות המתייחסות גם לנוכרים. ההלכה כוללת תחומים רבים: החל מדיני משפחה ויחסי אישות, איסור והיתר, וכלה במערכת המשפט העברי, העוסקת בעיקר בתחומים של דיני ממונות, נזיקין ודיני עונשין, ומשיקה בתחומים רבים לשיטות משפט כלליות אחרות.
יסודה של ההלכה הוא בתנ"ך – בפרט בחמישה חומשי תורה – המהווה קודקס מחייב ומכונן. במקביל, הלכות רבות אינן מפורשות בתנ"ך, אלא נקבעו בעבר וממשיכות להיקבע על-פי סוגים שונים של כלי פסיקה: בהם הפקת ההלכה מהתנ"ך באמצעות המידות שהתורה נדרשת בהן או מסורות שעברו כהלכה למשה מסיני, לצד כלים של חקיקה דינמית כתקנות חכמים ומנהגים. שמה הכולל של התורה העוסקת בהפקת דינים ופרשנויות שאינם כתובים בתנ"ך במפורש הוא התורה שבעל-פה. תורה זו התפתחה לאורך השנים והתווספו לה ספרות ענפה, כללים ודרכי חשיבה, דבר שהביא להתפתחות גישות שונות הן בלימוד עיוני והן בפסיקת הלכה למעשה.
כיום קיימות כמה גישות שונות ביחס למקוריות ההלכה שהתחדשה במהלך הדורות ולמחויבות אליה, כאשר הגישה המסורתית הבולטת היא אורתודוקסיה - ובתוכה כמה תתי-זרמים כחרדים ודתיים לאומיים - למול גישות המסורתיים, הרפורמים והקונסרבטיבים שמחויבותם להלכה כלשונה פחותה במידה זו או אחרת.
תלמוד תורה כנגד כל המצות כולן, שהתלמוד מביא לידי מעשה.
בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתקצירו:
הלוח העברי • מניין השנים בלוח העברי • סדר ליל ראש השנה • צמצום (הלכה) • יחסי אישות (הלכה)
אין הולכין בממון אחר הרוב • תקנות הקהילה • דרישה וחקירה • אחריות נכסים • הגט מקליווא
אברהם יצחק הכהן קוק • מהר"ל מפראג • עקיבא איגר • אברהם ישעיהו קרליץ |
מהר"ל מפראג (1520–1609) היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים של תחילת תקופת האחרונים, שיצר גשר בין הגות ימי הביניים להגות הרנסאנס. נולד כשני עשורים בלבד לאחר גירוש ספרד והגעת קולומבוס לאמריקה, בתקופה שבה פרחה הקבלה בארץ ישראל. שימש כאב בית דין וכראש ישיבה בערים פוזנן שבפולין, ניקלשבורג שבמוראביה ופראג שבבוהמיה (שתי האחרונות בממלכת הבסבורג; כיום בצ'כיה). מעבר לבקיאותו הרבה של מהר"ל בתלמוד, בספרות האגדה, ובקבלה, היה גם בקי בפילוסופיה (בפרט האריסטוטלית), וכן באסטרונומיה ובשאר המדעים של תקופתו. כמו כן, היה מנהיג רוחני-פוליטי ובעל מהלכים אצל רודולף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. תורתו השפיעה רבות הן על תנועת החסידות והן על תנועת ההתנגדות, שקמו למעלה ממאה שנים לאחר מותו, ואישיותו המרתקת ורבת האנפין שימשה כר פורה לאגדות כגון זו על הגולם שכביכול יצר.
|
מוסד הרב קוק הוא מן המרכזים הגדולים להוצאה לאור וההדרה של ספרי הלכה. המוסד הוקם במטרה להוציא את ספריו של הרב אברהם יצחק קוק, אך הוא התרחב במידה משמעותית. תלמידי-חכמים שעבדו במוסד המציאו סוגה חדשה של ההדרה של ספרות הראשונים - מהדורה מוערת העורכת השוואות למובאות רלוונטיות נוספות באותו נושא, וכן ההערות דנות לעיתים באופן עצמאי בנושא. ההערות של תלמידי-החכמים השונים למהדורה זו של הספרים השונים נחשבות למקור למדני חשוב בפני עצמו.
הדף היומי הוא מוסד שיזם הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליו ביום ט' באלול ה'תרפ"ג, 21 באוגוסט 1923, בכינוס של תנועת אגודת ישראל בפולין. יוזמה זו מבוססת על מספר הדפים שבכל מסכתות התלמוד הבבלי - 2711 - ומצמידה דף לכל יום במחזוריות של 7 שנים וכ-5 חודשים (בשבע שנים 2555 ימים ועל כן מספיקים בהן 2555 דפים, נותרו 156 דפים אותם מסיימים ב-156 ימים נוספים).
דחיפה משמעותית לתפוצת היוזמה הגיעה מכיוון האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, מהמנהיגים הבולטים של היהדות האורתודוקסית באותם ימים, שהכריז "אני הולך ללמוד דף יומי". היוזמה הפכה נפוצה בקרב אלפים, וכיום פועלים אלפי מרצים המעבירים בקביעות שיעור יומי על הדף היומי. כן קיימים ארגונים המרכזים את היוזמה, והידוע שבהם הוא מאורות הדף היומי.
[ עריכה ]
המנהג הוא צורת התנהגות שהשתרשה בקהילה היהודית כתוספת למצוות התורה. ככלל, מיוחסת חשיבות רבה למנהג כגורם מחייב, ובתלמוד נסמך רבי יוחנן על הפסוק: ”שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך” (ספר משלי, פרק א', ח') כדי להדגיש עד כמה חשוב להחזיק במנהג-אבות. קיים מגוון רחב של מנהגים בעלי משמעות רבה עבור החיים היהודיים, ומנהגים אלה בעלי מעמדות שונים; החל מהתחפשות בפורים שאינו אלא מנהג קליל ובלתי-מחייב, עבור דרך כפרות שנהוגות ברוב עדות ישראל, וכלה בחומרא דרבי זירא שהפך למנהג יסודי ומחייב בהלכות החמורות של טהרת המשפחה. כן יש את המנהג הנפוץ של חבישת הכיפה, שמעיקרו לא היה חובה כלל וכלל מבחינה הלכתית, אך כיום רבים מחשיבים אותו כחובה, והוא מאפיין רוב מוחלט של היהדות האורתודוקסית.
בהלכה קיימת הכלה של מנהגים סותרים במקומות שונים, כמו מנהגי הספרדים והאשכנזים, ששניהם נתפסים כלגיטימיים במידה שווה. אמנם, במידה שמנהגים שונים נובעים מוויכוח על פרשנות ההלכה המקורית, ההלכה שואפת להכריע בהם.
====ראו גם====
מנהג (יהדות) • חומרא דרבי זירא • פוק חזי מאי עמא דבר • אוצר דינים ומנהגים [ עריכה ]
המסורת היהודית כוללת את מכלול האמונות שמועברות מדור לדור עד למעמד הר סיני, ואף עד סיפור הבריאה כפי שמסופר בספר בראשית. המסורת נתפסת כמטא-הלכתית, והיא שמעצבת את ההלכה; כך לדוגמה, פרטי ההלכות המדוקדקים הנוגעים להלכות אפיית מצה, נובעים מהמסורת לפיה בני-ישראל אפו בצק שלא הספיק להחמיץ בעת יציאתם ממצרים. המסורת נתפסת כחשובה עד כדי שנאמר בתלמוד כי מקורה של כל התורה שבעל-פה במעמד הר סיני, ו"אפילו מה שהתלמיד שואל לרב, אמר הקב"ה למשה". ביהדות מספר גישות כלפי המסורת, כאשר הגישה ההלכתית הנפוצה היא הגישה האורתודוקסית - גישה הגורסת כי דברי התנ"ך וחז"ל קדושים, ואל לנו לשנות מדבריהם. אחד מהמנסחים הבולטים של המסורת האורתודוקסית בימינו הוא הרמב"ם, שכתב את י"ג העיקרים המתמקדים בעיקר באופי האמונה באלוהים ועבודתו, תהליך היווצרותו של עם ישראל, נבואה ותחיית המתים.
====ראו גם====
מסורת (יהדות) • בריאת העולם • יציאת מצרים • מעמד הר סיני • הנבואה במסורת ישראל • עיקרי האמונה היהודית [ עריכה ]
תקנות חכמים מהוות נדבך חשוב בתולדות ההלכה, והן מהוות מרכיב יסודי בפסיקת הלכה בכל תחום. בדומה לחקיקת משנה המקובלת במשפט הכללי שנעשית על ידי ממונים מטעם, כך בהלכה בסמכות חז"ל לתקן תקנות מחייבות. קיימים כמה סוגים של תקנות; סייגים - תקנות שנועדו למנוע עבירות, תקנות הודאה והלל שמיתקנות על ניסים (כגון חג פורים), בנוסף קיימות תקנות המתייחסות להלכות שקבעו חכמים מכוח הגיונם למטרות מוסריות או רוחניות, כגון קריאת התורה.
סוג נוסף של תקנות הן כאלה שהותקנו לצרכים מסוימים שהתעוררו במהלך ההיסטוריה, כדוגמת פרוזבול. מאוחר יותר, החלו להיתקן גם תקנות הקהילה - תקנות שמוזכרות כבר בתקופת התנאים, ומטרתן הסדרת חיי הקהילה - ונעשה בהן שימוש רב בתקופות שונות. תקנות אלה קיבלו משנה תוקף ומשמעות משהחלו להיתקן במסגרת פנים-קהילתית, לאחר שנוצרו צרכים חדשים מכוח התפצלות העולם ההלכתי בתחילת האלף הראשון, והן התחייבו בכל קהילה בפני עצמה לצורך הניהול השוטף של חיי הקהילה. כיום אין אף גוף הלכתי שמתקן תקנות המקובלות על כלל הציבור היהודי, בין השאר בעקבות הגישה האורתודוקסית לפיה בדורנו אנו מצווים בעיקר לשמור על המסורת, ופחות ליצור אותה.
====ראו גם====
תקנות חכמים • תקנות הקהילה • תקנות שו"ם • חרם דרבנו גרשום • ועד ארבע ארצות
התקופות השונות בהלכה לא הוגדרו באופן פורמלי מלכתחילה, וההחלטה לגבי הגדרתן התקבלה תמיד בדיעבד - לרוב לאחר אירועים משמעותיים שהתרחשו ושהשפיעו על עולם ההלכה. בסיומה של כל תקופה, לרוב, נותר חותם הלכתי בולט שהותירו חכמי אותה תקופה על עולם ההלכה - אם בצורה של מפעל ספרותי רחב היקף, ייחודי, או סידור ההלכה במתודה חדשנית לתקופה. מקובל להתייחס להבדלים שבין חכמי התקופות כהבדלים מהותיים בחכמה ובגדלות רוחנית, כך שעל אף אי-קיומו של איסור הלכתי פורמלי, נהוג שחכמי תקופה אחת לא יפסקו הלכה למעשה באופן שונה מזה של חכמי תקופות קודמות להם.
מאפיין עיקרי שמתקיים בתקופת האחרונים הוא קִטלוג שני סוגים של חכמים: מרא דאתרא ופוסק הלכה - מול ראש ישיבה והלמדן. פוסק ההלכה הוא חכם שמשמש לרוב כרב הקהילה או נושא תפקיד פורמלי בה, שמתמקד בהוראת ההלכה בשאלות מעשיות שמתעוררות בקהילה, ואילו ראש הישיבה עוסק בעיקר בלימוד התאורטי לשמו, ומלמד זאת בעיקר צעירים במסגרת של ישיבה. ברוב התקופות החכמים עסקו בשני התחומים, אם כי לעיתים היה חכם שהתמקד בתחום אחד בלבד.
תקופת הזוגות |
תקופת התנאים |
תקופת האמוראים |
תקופת הסבוראים |
תקופת הגאונים |
תקופת הראשונים |
תקופת האחרונים |