פיסקו סאוור
קוקטייל אלכוהולי אשר מקורו בפרו / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פִּיסְקוֹ סַאוֶור הוא קוקטייל אלכוהולי אשר מקורו בפרו, הוא אופייני למסעדות והברים של פרו וצ'ילה ונחשב כמשקה דרום אמריקאי קלאסי.[4] מקור שם המשקה בתזקיק הברנדי שבבסיסו, פִּיסְקוֹ (אנ'). סאוור הוא מונח מתחום המשקאות, שמתייחס לתוספת מיץ פירות הדר (לימון או ליים), סוכר ומרכיב הקצפה כמו חלבון ביצה. המשקה נעשה בשני שלבים - שקשוק ראשון של המרכיבים הנזכרים להקצפה, ושקשוק שני בתוספת קרח לצינון.
נתונים | |
---|---|
מרכיבים | פיסקו, סירופ, חלבון הביצה, מיץ לימון, אנגוסטורה ביטרס |
אופן ההכנה | יש לנער את המרכיבים באופן נמרץ בשייקר עם קוביות קרח ולסנן, למזוג לכוס ולעטר בביטרס[1] |
כוס | כוס אולד פאשן |
בפיסקו סאואר הפרואני משקשקים תזקיק פיסקו תוצרת פרו יחד עם מיץ ליים סחוט טרי, סירופ פשוט (ממים וסוכר), קרח, חלבון ביצה. מעטרים בהגשה במספר טיפות אנגוסטורה ביטרס. בצ'ילה גרסה דומה לאותו קוקטייל, שם נעשה שימוש בתזקיק פיסקו צ'יליאני ובמקום לימון נעשה שימוש בליים. קיימות וריאציות נוספות למשקה, בהן נעשה שימוש במיצים אחרים, כולל אננס או עלי קוקה.
משקאות אלכוהוליים מעורבבים על בסיס תזקיק פיסקו הוכנו כבר במאה ה-18. הפיסקו סאוור מצדו נוצר בשנות ה-20 של המאה ה-20 בבר בתחנת רכבת בפרו, על ידי הברמן האמריקני ויקטור ווהן מוריס. מוריס עזב את ארצות הברית בשנת 1903 כדי לעבוד בסרו דה פסקו, עיר במרכז פרו. בשנת 1916, פתח מוריס בר בבירה לימה שזכה לפופולריות בקרב אצולת הממון המקומי והאוכלוסייה דוברת האנגלית. הקוקטייל זכה שם לפרסום ארצי. מתכון הפיסקו סאואר עבר מספר שינויים וגרסתו הנוכחתי מתבססת על זו שיצר הברמן הפרואני מריו ברוגה, שעבד במוריס בר והוסיף לתערובת המשקה חלבון ביצה ואנגוסטורה.
בצ'ילה, ייחס הסופר והפולקלוריסט אורסטה פלאת' את המצאת את המשקה לאליוט סטאב, הדייל הראשי של אניה בשם Sunshine, אשר בשנת 1872 ערבב על פי הסיפור מיץ ליים, סירופ וקוביות קרח כדי ליצור קוקטייל בבר עיר הנמל איקיקה, אשר הייתה אותה עת בשלטון פרו. אולם המקור לטענתו של פלאת' מייחס לסטאב את פיתוח המשקה ויסקי סאוור ולא פיסקו סאואר. המקור המתועד העתיק ביותר של פיסקו סאוור הוא מתוך ירחון משנת 1921, המייחס למוריס את פיתוח הקוקטייל וכן פרסומת לבר של מוריס, בעיתון בשנת 1924, בעיר הנמל ולפראיסו בצ'ילה.
צ'ילה ופרו יחד טוענות כי הפיסקו סאואר הוא המשקה הלאומי במדינתן, וכל אחת מהן טוענת לבעלות הליקר פיסקו המשמש בסיס לקוקטייל;[6] כתוצאה מכך, פיסקו סאואר הפך לאחד מנושאי המחלוקת בתרבות העממית באמריקה הלטינית. שני הסוגים של ליקר פיסקו ושתי הגרסאות של הכנת פיסקו סאואר נבדלות באופן יצירתן וגם בטעמן. בפרו מציינים בחג לאומי את הקוקטייל בשבת הראשונה בחודש פברואר.