פיצוץ תת-מימי
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פיצוץ תת-מימי הוא פיצוץ כימי או גרעיני הנוצר מתחת לפני השטח של גוף מים גדול. פיצוצים תת-מימיים שונים במקצת באופיים מפיצוצים המתחוללים באטמוספירה, ומסוגלים להעביר גלי הדף ביעילות רבה יותר ולגרום נזק רב יותר למבנים ועצמים תת-ימיים אחרים יחסית לעוצמת מטען הנפץ. הסיבה לכך נעוצה בכך שבאופן כללי, האנרגיה של פיצוץ המתרחש בתווך נוזלי ואי-דחיס הופכת כמעט במלואה ללחץ אינרטי של תנועת הנוזל, בשונה מגלי לחץ אוויריים שם חלק גדול מהאנרגיה של הפיצוץ נטמע באוויר כדחיסה ניכרת של שכבותיו, מה שגורם לחימומו במקום לרתיעתו. במילים אחרות, בפיצוצים בתווך גזי חלק גדול מהאנרגיה מתבזבז על עלייה בטמפרטורה שלו על חשבון הרתע שלו, כך שהם אמנם עשויים להביא להתכה של הנקרה בדרכם, אך הם אפקטיביים פחות בהעברת ההדף למטרה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. | |
גורם נוסף המכתיב את יעילות השפעתו של פיצוץ על מבנים הוא מידת תיאום העכבות[1] האקוסטיות של התווך הנושא את ההדף ושל המבנה הניצב בדרכו. לאוויר עכבה אקוסטית נמוכה יחסית, כך שההשפעה של הדף על מבנים נגרמת באופן כמעט בלעדי מהפגיעה הראשונית של חזית ההלם במבנה, שכן האנרגיה שלו (שהשטף שלה מגיע מיד לאחר הפגיעה הראשונית) תוחזר ברובה מהמבנה ולא תיספג בו. לעומת זאת, למים עכבה אקוסטית גבוהה בהרבה מאשר לאוויר, ולכן היא מתואמת יותר עם מרבית החומרים המרכיבים מבנים, כך שהזעזוע מההדף יועבר במידה טובה יותר לשלד המבנה.