פנג יו-שיאנג
מצביא ומנהיג ברפובליקה של סין / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פנג יו-שיאנג (באנגלית: Feng Yuxiang; 6 בנובמבר 1882 - 1 בספטמבר 1948) היה מצביא ומנהיג ברפובליקה של סין. הוא כיהן כסגן ראש ממשלת הרפובליקה של סין בשנים 1928 – 1930.[1] הוא נודע גם בשם ״הגנרל הנוצרי״ עקב שאיפתו להמיר את דת חייליו. הוא נטה לפרוץ את מסגרות הממסד כאשר הצטרף אליו. בשנת 1911 הוא היה קצין בשורות של הצבא הרפובליקה הצעירה, של יואן שה-קאי והצטרף למהפכנים נגד שושלת צ'ינג. הוא עלה לדרגה גבוהה בתוך הצבא של אילי המלחמה ז'ו-פי-ז'ילי ושל וו פאיפו, אבל חולל את הפיכה בבייג'ינג ב־1924 שהפילה את ז'ילי מהשלטון והביאה את סון יאט-סן לבייג'ינג. הוא הצטרף לקוומינטנג (KMT), ותמך במבצע הצבאי - ״המשלחת הצפונית״ והפך בשלב מסוים לתומך בצ'יאנג קאי שק. בהמשך התנגד לצבירת הכוח של צ'יאנג, ויצא נגדו ב״מלחמת המישורים המרכזיים״, והצטרף אליו שוב בהתנגדות לפלישה היפנית ב-1933. בהמשך השנים תמך בוועדה המהפכנית של הקוומינטנג.
לידה |
6 בנובמבר 1882 באודינג, הרפובליקה העממית של סין |
---|---|
פטירה |
1 בספטמבר 1948 (בגיל 65) הים השחור, בולגריה |
מקום קבורה | קבר פנג יו-שיאנג |
מדינה | שושלת צ'ינג, הרפובליקה הסינית |
השכלה | אוניברסיטת חביי |
בן או בת זוג |
Liu Dezhen (1905–1923) לי דקוואן (1924–?) |
צאצאים | Feng Hongda, Feng Lida |
השתייכות | צבא יבשה |
תקופת הפעילות | מ-1896 |
דרגה | גנרל |
פעולות ומבצעים | |
מלחמת העולם השנייה | |