פסימיות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פֶּסימיות היא הנטייה לצפות לתוצאה לא רצויה מהמצב הנתון, וכן נטייה להתמקד בפן השלילי של החיים.[1] למשל, בתשובה לשאלה "האם הכוס חצי ריקה או חצי מלאה?" האדם הפסימי על פי רוב יראה את הכוס כחצי ריקה, בעוד שאדם אופטימי בדרך כלל יראה את הכוס כחצי מלאה.
פסימיות פילוסופית היא הרעיון הקשור שמסתכל על העולם בצורה אנטי-אופטימית לחלוטין. צורה זו של פסימיות אינה נטייה רגשית כפי שהמונח מציין בדרך כלל. במקום זאת, זוהי פילוסופיה או השקפת עולם המייחסת ערך שלילי לחיים ולקיום. פסימיסטים פילוסופיים טוענים בדרך כלל לשכיחות אמפירית של כאבים על פני תענוגות, שהחיים פוגעים מבחינה אונטולוגית או מטאפיזית ליצורים חיים, ושהקיום הוא חסר משמעות ביסודו או חסר תכלית. התגובות שלהם למצב זה מגוונות מאוד ויכולות להיות מאשרות חיים.
לאורך ההיסטוריה, לנטייה הפסימית היו השפעות על כל תחומי החשיבה העיקריים.[2]