פרופגטור
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
במכניקת הקוונטים ובתורת שדות קוונטים, הפרופגטור הוא פונקציה המתארת את אמפליטודת הסיכוי של חלקיק שהיה בנקודה במרחב-זמן לעבור לנקודה . במערכת קלאסית, הסיכוי הזה יהיה 1 אם החלקיק התקדם מנקודה לנקודה ו-0 אם החלקיק לא התקדם לנקודה . במערכת קוונטית, הסיכוי מקבל ערכים רצפים בין 0 ל-1, והוא 1 רק אם נקודות ו- הן אותה נקודה בדיוק. בתורת שדות קוונטים, את המונח "חלקיק" מחליפים בהפעלת אופרטור השדה על מצב הואקום של המערכת.
במרחב התנע הפרופגטור מתאר את אמפליטודת הסיכוי של חלקיק לטייל עם 4-תנע מסוים. בניגוד לתורות קלאסיות בהם חלקיקים יכולים להתקדם רק עם 4-תנע שמקיים [1], הפרופגטור של שדות קוונטיים לא חייב לקיים את המשוואה הזו. לפרופגטור יש מקבל ערכים סינגולריים עבור 4-תנע שמקיים את המשוואה הנ"ל, וחלקיקים שמקיימים אותה נקראים "על קליפת המסה" או "על הקליפה" (on the mass shell או on shell). חלקיקים שלא מקיימים את המשוואה נקראים "לא על קליפת המסה" (off the mass shell), והסיכוי לקיומם דועך ככל שהם מרוחקים יותר מקליפת המסה. מצבים אסימפטוטיים חופשיים של המערכת, המתארים חלקיקים שלא מבצעים אינטראקציה אחד עם השני נמצאים על קליפת המסה.
הפרופגטור משמש בתורת השדות הקוונטיים כדי לתאר את התקדמותם של חלקיקים וחלקיקים וירטואליים בין צמתים שונים בדיאגרמות פיינמן. בצורה זו, אינטראקציות מורכבות בין חלקיקים מפורקות לאינטראקציות לוקליות פשוטות יחסית ופרופגטורים בין האינטראקציות הלוקליות. שיטה זו מאפשרת חישוב של מטריצות הפיזור. הפרופגטור עצמו מושפע מהאינטראקציות בין החלקיקים וחישובו דורש רנורמליזציה.