קהיר האסלאמית
רובע בקהיר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קהיר המוסלמית היא אחד משלושת האזורים מהם מורכבת קהיר בירת מצרים של ימינו. היא נמצאת במרכז הנוכחי של קהיר, מסביב לחומות העיר ולמצודת קהיר (מצודת צלאח א-דין). הרחוב המרכזי שלה מתחיל מדרום בבאב אל-זווילה ונגמר בצפון בבאב אל-פותוח. בעיר המוסלמית ישנם מאות מסגדים, קברים, מדרסות וחאנים מהתקופה המוסלמית. אונסק"ו הכריז על אזור זה כעל אתר מורשת[1].
מידע | |
---|---|
עיר | מחוז קהיר |
שטח | 523.66 הקטאר |
קואורדינטות | 30°02′46″N 31°15′46″E |
אזור נוסף של קהיר והוא עתיק יותר מכונה "העיר העתיקה" (מצר אל-קדימה). אזור זה מורכב ממספר שכונות שכל אחת מהן נבנתה על ידי שושלת שלטונית שכבשה את העיר. הראשונה והעתיקה ביותר, הנמצאת ליד נהר הנילוס, היא פוסטאט. זהו הגרעין ההיסטורי של קהיר. עמר אבן אל-עאץ כבש את העיר במצוות החליף עומר בן אל-ח'טאב וייסד את עיר הבירה החדשה של הפרובינציה המוסלמית - פוסטאט, בסמוך למבצר בבל. בתחילת דרכה היא נבנתה עבור חיל מצב, לא מתוכננת ובעלת בניינים מגובבים ללא סדר. במרכזה נבנה, בשנת 642, מסגד עומר או בשמו המלא מסגד עמר אבן אל-עאץ.
על המרחק בין העיר העתיקה לקהיר העיד כבר הרמב"ם, שגר בפוסטאט ושירת את השליט שגר בקהיר. הוא השאיר תיאור של אורח חייו וסדר יומו. מסמך היסטורי זה נפתח במשפט המפורסם: "אני שוכן במצרים והמלך שוכן באל-קאהירה, ובין שני המקומות שני תחומי שבת". כאשר הכוונה בשם מצרים הייתה לפוסטאט[2].
השליטים הבאים מחליפות בית עבאס המשיכו בבנייה שהתפשטה לכיוון צפון-מזרח. הם בנו את עיר הלוויין אל-עסכר, שהיא כיום אחת השכונות של קהיר העתיקה. לאחריהם שליטי שושלת טולון בנו עיר לוויין נוספת - קטאיע, שבה נמצא עד היום מסגד איבן-טולון[3] והיא השכונה השלישית של קהיר העתיקה.
האזור השלישי של קהיר הוא החלק שהחל להתפתח במאה ה-19 ונקרא "קהיר המודרנית". בתקופה זו כבר היו טכנולוגיות בנייה מודרניות, שאפשרו את ייצובן של גדות הנהר וכך נמנעו השיטפונות שהיו מנת חלקו של אזור זה ושמנעו את יישובו בעבר. העיר המודרנית נבנתה על שטח האזור שיובש, בין העיר המוסלמית לנהר הנילוס ומשם התפשטה לכל עבר[2].