קייסון (הנדסה)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהנדסה גיאוטכנית (אנ'), קייסון (/ˈkeɪsən/ או /ˈkeɪsɒn/; מושאל מצרפתית caisson, מאיטלקית cassone, כלומר קופסה גדולה, תוספת של cassa) הוא מבנה תת-קרקעי אטום למים[1] המשמש, למשל, לעבודה על יסודות לעמודים תומכים של גשרים, לבניית סכרי בטון,[2] או לתיקון אוניות.[3] קייסונים בנויים בצורה בה ניתן לשאוב מהם מים החוצה, תוך שמירה על סביבת העבודה יבשה. כאשר עמודים תומכים נבנים באמצעות קייסון פתוח, ואין זה מעשי להגיע לקרקע מתאימה, ניתן לבסס כלונסאות חיכוך (אנ') ליצירת תשתית מתאימה. כלונסאות אלו מחוברים באמצעות משטח יסוד שעליו מוקם העמוד התומך.