קערת השבעה
רשימת ערכים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קערת השבעה היא סוג של חפץ מאגי או קמיע העשוי מקערת חרס עליה נכתב טקסט שלו מיוחסות סגולות שונות. קערות השבעה היו טכניקה נפוצה למאבק בשדים במאות ה-4 עד ה-8, ובין היתר גם בקרב האוכלוסייה היהודית בבבל. מטרת השימוש בקערות ההשבעה הייתה, על פי רוב, להגן על בעלי הקערות מפני שדים ומזיקים. מטרות נוספות היו הגנה רפואית, מניעת הפלות, גרימת נזק לאדם אחר ועוד.
לא ברור מהו הטקס שבו נעשה שימוש בקערות ההשבעה, אך מעט הקערות שנמצאו בחפירות, נמצאו כך שהן קבורות עם פנים הקערה כלפי מטה.
קערות השבעה נתגלו במספר שפות, ביניהן מנדעית וסורית, אולם מרבית הקערות נכתבו בארמית בבלית ובכתב מרובע. קערות בודדות נכתבו בפרסית אמצעית.
יש המשערים כי כתיבת הטקסט הייתה בעיקר מעשי ידי בעלי אומנות יהודיים.[1]