קצידה
סוגה ספרותית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קָצִידָה (בערבית: قصيدة או קָסִידָה) היא צורת שירה שמקורה בתקופה הקדם-אסלאמית בחצי האי ערב. עם הכיבוש האסלאמי הקצידה הפכה לנפוצה בתרבויות שונות, ביניהן התרבויות הערביות, הפרסית והטורקית.[1] הקצידה הובאה גם לשירה העברית על ידי דונש בן לברט.[דרוש מקור]
המשמעות המקורית של המילה קצידה היא הגעה אל המטרה ובהמשך היא הפכה למילה המציינת שיר במבנה מסוים, אשר אורכו לא פחות מעשרה בתים.[2]