קשת וילסון
חלק מגשר קדום הנמצא ברחבת הכותל המערבי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים. קשת וילסון בנויה 23 נדבכים אחידים של אבנים מסותתות, ורוחבה 13.1 מטר. הקשת מהווה קטע מגשר וילסון שרשרת של קשתות היוצאות מרחבת הר הבית ומעליהן עובר רחוב השלשלת. הקשת נקראת על שם צ'ארלס וילסון, מהנדס וקצין בצבא הבריטי שהיה הראשון שחקר את הקשת באופן מדעי.
הדעה המקובלת היא שהקשת הקדומה הייתה חלק משרשרת של קשתות שיצרה גשר מחבר בין העיר העליונה והר הבית. יש הסבורים שאותו גשר קדום שימש כמעבר לעולי רגל מהעיר העליונה לבית המקדש ואחרים סבורים שהוא שימש כמעבר פרטי לכוהנים ולבני מעמד האצולה בירושלים.
עד מלחמת ששת הימים הייתה הקשת וסביבותיה מוזנחות ומלאות בסחף ופסולת. עם איחוד ירושלים ב־1967, השקיעה מדינת ישראל בשיפוץ, ניקיון וחקר ארכאולוגי של הקשת במסגרת חפירות מנהרות הכותל. בעזרת מימון של משרד הדתות ורשות העתיקות בוצעו עבודות שיפוץ וחפירה נרחבות. בין השאר, נחפרו חדרים תת-קרקעיים, גודרו הפירים, והוסבו אולמות תת-קרקעיים לבית כנסת.
בשנת 2017, התגלו תיאטרון רומי קטן, שמונה נדבכים חדשים של הכותל המערבי ותעלת ניקוז מתחת לקשת וילסון. החפירות נערכו על ידי רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל המערבי. הממצאים שהתגלו היו קבורים תחת שכבת עפר בעובי של כשמונה מטרים[1].