שלטון החוק
עקרון יסוד במשטר מדיני, לפיו כל אזרח ורשות כפופים לחוק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
שלטון החוק הוא עיקרון משטרי ומשפטי, המכפיף את כולם לחוק. המובן הבסיסי של העיקרון הוא שלילי: אין אדם שהוא מעל החוק, לא השליטים, שפעולותיהם כפופות לחוק, ולא השופטים, שפסיקותיהם כפופות לחוק. השלטון במדינה הוא שלטון על ידי החוק ולא על ידי אדם. המובנים הנוספים של עיקרון זה שנויים במחלוקת בין חוקרי הפילוסופיה של המשפט.
עקרון שלטון החוק מצמצם את שיקול הדעת של השלטון, כך שהאזרח מוגן מפני שיקול דעת ויישום שרירותיים.[3] אולם, החוק עצמו עשוי להיות שרירותי לפי חלק מהמובנים, כך שבמדינה בה החוק עצמו שרירותי אך מיושם בלי שרירותיות מתקיים שלטון החוק בחלק ממובניו.
העיקרון דומה ואולי אף זהה לפי מובנים מסוימים לעקרון החוקיות, שכן משמעותו מתן סמכות לרשות מדינית לפעול רק לפי החוק.
העיקרון מיושם במשפט הקונטיננטלי בדמות ה־Rechtsstaat ("מדינת הצדק" או "מדינת החוק").