תהום (יהדות)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תהום הוא בור, מדרון או חלל עמוק מאוד או שסופו לא נודע, במובן הפיזי או המטאפורי. במקרא ובספרות חז"ל משמעותו המים הקדמוניים והעמוקים של הבריאה. על פי פרשנות "המצודות": עומק הים. על פי קאסוטו: האוקיינוס הפרימיטיבי שנברא ברצון האל[1].
ערך זה עוסק בחלל עמוק ללא סוף ידוע. אם התכוונתם לטומאה שאינה ידועה, ראו טומאת התהום.
בהלכה מופיע המושג טומאת התהום, על טומאה שנמצאת בחלל מתחת לקרקע, ולא ידועה לאף אדם.