תיאמת
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תיאמת (או תיהמת) במיתולוגיה המסופוטמית היא אלת הים הקדומה ואם הדור הראשון של האלים. באפוס אנומה אליש מתוארת המלחמה שניהלה נגד צאצאיה האלים, ובראשם מרדוך בן האלים. מגופתה המבותרת יצר מרדוך את השמים ואת הארץ. השם "תיאמת" קשור, ככל הנראה, למילה האכדית "tâmtu" המציינת ים ומקבילה למילה העברית "תהום". יש חוקרי מקרא הטוענים כי המושג המקראי "תהום" והביטוי המקראי תהו ובהו קשורים אל האלה תיאמת.
עובדות מהירות תפקיד, תרבות ...
סגירה
אף כי בתרבות המודרנית מוצגת תיאמת לעיתים קרובות בדמות דרקון או תנין, בהשראת משחקי מבוכים ודרקונים שם תיאמת היא דרקון מרושע בעל חמישה ראשים צבעוניים, אין בנמצא טקסטים עתיקים הקושרים אותה בבירור דווקא ליצורים אלה וייתכן כי המקור לכך הוא ההקבלה שהתבצעה מאוחר יותר בין תיאמת לבין דמויות מיתולוגיות דומות כמו לוטן או לווייתן[1].