תל הרור
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תל הֲרוֹר (בערבית: תַל אַבּוּ הַרַיְרַה) הוא תל גדול בנגב המערבי, השוכן בגדתו הצפונית של נחל גרר, ליד מושב שיבולים. התל משתרע לאורך של 150 דונם, ומתחלק לשני חלקים - העיר התחתונה והעיר העליונה. בראש התל יש בית קברות טורקי מזמן מלחמת העולם הראשונה, וניתן לראות בו את קברו של שיח' אבו הרירה, אחד מתלמידיו של הנביא מוחמד שעל שמו נקרא התל. עד למלחמת העצמאות של מדינת ישראל, נהגו תושבי האזור הערביים לעלות לקבר ולהקריב שם קורבנות, במשך שבוע ימים. לפי אחת הסברות, תל הרור היא מקומה של העיר המקראית גְּרָר המוזכרת מתקופת נדודי האבות, ובמפת מידבא מן המאה ה-6 בתור סיאטוס גררטיקוס. בפסגת התל קבר המיוחס לשיח' אבו הרירה, מתלמידי מוחמד הנערץ על הבדואים, ומכאן שמו בערבית.[1]
עובדות מהירות היסטוריה, תקופות ...
היסטוריה | |
---|---|
תקופות |
תקופת הברונזה התיכונה תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל I תקופת הברזל II התקופה הפרסית |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°22′56″N 34°36′23″E |
(למפת ישראל רגילה) | |
סגירה