תניא רבתי
ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים באיטליה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תניא או תניא רבתי[1], הוא ספר הלכה שנכתב בתקופת הראשונים באיטליה על ידי רבי יחיאל בן יקותיאל הרופא.
עובדות מהירות מידע כללי, מאת ...
הדף הראשון במהדורת מנטובה ה'רע"ד (1514) של הספר. המילה תניא מודגשת ומעוטרת | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין ב"ר יחיאל הרופא או רב ישעיה בר אבא מרי |
שפת המקור | עברית |
סוגה | הלכה |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1514 |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 000825536, 001780407, 001934196, 003028313, 001934207, 001934180 |
סגירה
שם הספר נקבע בפי העם בשל המילה הראשונה בספר, הפותח בציטוט ברייתא: "תניא היה רבי מאיר אומר...".