תעלת הימים
שם כולל למיזמים לחפירת תעלת מים שתשמש להובלת מים בין ימים בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תעלת הימים היא שם כולל למיזמים לחפירת תעלת מים, שתשמש להובלת מים בין ימים בישראל. המיזמים שהוצעו קשורים בבקעת הירדן, בים המלח ובערבה, והימים הסובבים אותם: הים האדום מדרום והים התיכון ממערב. רובם קשורים בהזרמת מים שפירים או מי ים לבקעת הירדן ולים המלח. הזרמת המים המתוכננת נועדה להיעשות באמצעות מובלים שונים: תעלות, מנהרות וצינורות.
בעבר תוכנן להשתמש במי אגן הירדן להשקיית הנגב ובקעת הירדן, והזרמת מי ים מהים התיכון לים המלח לייצוב פני הים תוך רתימת הפרש הגבהים לבקע הירדן ולים המלח ליצירת אנרגיה הידרואלקטרית. בעת האחרונה בודקים בהקמת המיזמים מטרות נוספות כגון: התפלת מי ים, ייצוב או הרמת פני ים המלח, חיזוק השלום האזורי על ידי יצירת שיתוף פעולה בין גורמים בעלי עניין בים המלח. בעקבות דיון ציבורי נרחב בנושא בעבר, נקבע השם "תעלת הימים" כשם כולל למיזמים אלה.
גורמי איכות הסביבה מצביעים על סיכונים סביבתיים גדולים הטמונים בפרויקטים. הסיכונים הם: ערבוב מי הימים עלול לגרום לשינוי דרמטי בים המלח, חדירת מי ים למי התהום לאורך תוואי המובלים, שינויים גדולים בים האדום כתוצאה משאיבת מימיו, והשפעות על הים התיכון כתוצאה מפעילות מפעלי ההתפלה. הסיכונים הסביבתיים נבדקו (בשנים 2009–2012) על ידי קבוצות מומחים שהתמנו על ידי הבנק העולמי והוגשו דו"חות שקבעו: לא יהיו שינויים בים המלח בהזרמה לים של עד 400 מיליון מטרים מעוקבים בשנה; יש אפשרות למנוע חדירת מי ים למי התהום לאורך תוואי המובלים על ידי תכנון מוקפד ובנייה בסטנדרטים של מובלים באזורים סייסמיים רגישים; לא יהיו שינויים גדולים בים האדום בגלל ההיקף המצומצם יחסית של השאיבה מהים.
הקמת תעלת הימים נמנעה בגלל מספר גורמים: ריבוי הרעיונות של התעלות; המספר הרב של גורמים חזקים התומכים בהם והמתנגדים להם; הסיבוך הפוליטי עם מספר מדינות, הנמצאות בסכסוך, השותפות באזורים הגאוגרפיים שהתעלות אמורות לעבור בהם; היקף ההוצאות הכרוך בהקמתן; היעדר מקורות מימון ברורים; והסיכונים הכרוכים בהקמתן.
ב-9 בדצמבר 2013 נחתם מזכר הבנות בין ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית להסדרת נושאי מים התלויים ועומדים בין המדינות, חלוקת המים של מפעל התפלה שיקום בעקבה בין ישראל וירדן והנחת צינור להובלת התמלחת של מפעל ההתפלה לים המלח. בפברואר 2015 הפך מזכר ההבנות להסכם בין הצדדים[1]. הנחת הצינור והובלת התמלחת לים המלח נועדה לסילוק התמלחת מאזור מפרץ אילת ולבחינת תוצאות הערבוב של מי הימים בים המלח. פרויקט זה עשוי להיות השלב הראשון להקמת תעלת הימים מים האדום לים המלח. בשנת 2021, הודיעו הירדנים על ביטול פרויקט תעלת הימים[2][3].