רעש
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רעש הוא צליל בלתי רצוי הגורם להפרעה או קול חזק.
באקוסטיקה הגדרה של צלילים כרעש עשויה להיות סובייקטיבית: ישנם צלילים אשר אנשים מסוימים מגדירים כרעש ואנשים אחרים לא, למשל סוגות מוזיקה מסוימות, פעמוני כנסייה, צפירת שבת, קריאת המואזין, קולות ילדים משחקים. רעש יכול להיות כל צליל חסר משמעות או כוונה.
לעומת זאת, ישנם צלילים שלרוב אין ויכוח לגבי הפרעתם לכלל הציבור הנמצא בטווח קליטתם[1]. דוגמאות לרעשים אלה הם רעשי מנועים חזקים כמו של מטוסים או פטישי אוויר. ישנם גם צלילים שנקבע בחוק או בתקנות כלשהן שבמקום או בשעה מסוימים הם אסורים[2]. לדוגמה, בישראל, אסור להשמיע רעשי מסיבת ריקודים בשכונת מגורים לאחר שעה 23:00 בלילה. כמו כן הוטלו הגבלות על שימוש בצופרי רכב. דוגמה אחרת לרעש לא חוקי היא ויכוח קולני במסדרונות בית משפט. רעשים קבועים שאין ויכוח על היותם רעש ולא צליל נעים מכונים "זיהום רעש".
החדרתם של צלילים לתחום הפרטיות של אדם או של קבוצת אנשים בניגוד לרצונם מהווה גרימת רעש. היא עלולה להיחשב כמעשה פוגעני בתלות במימד העוצמה של הרעש, במימד הטיב, המהות והאופי של הרעש, במימד ההתנהגות של הרעש על-פני ציר הזמן וכן בתלות בנסיבות החדרת הרעש. המושג רעש עולה בהקשר של עוולת מטרד ליחיד וכן בהקשר של עוולת מטרד לציבור.
ממפגעי רעש אקוסטי קבועים ניתן להתגונן בעזרת בידוד אקוסטי, או אטמי אוזניים או משינוי המערכת המפיקה את הרעש כגון הפיכת מחשב אישי רגיל למחשב שקט.