אוקראינה
מדינה במזרח אירופה / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מנתה (לפני המלחמה עם רוסיה) 43 מיליון נפש. בירת אוקראינה, והעיר הגדולה ביותר בשטחה, היא קייב. אוקראינה חולקת גבולות עם בלארוס מצפון, פולין, סלובקיה והונגריה ממערב, רומניה ומולדובה מדרום ורוסיה ממזרח. לאוקראינה קו חוף לאורך ים אזוב והים השחור. מבין מדינות אירופה, אוקראינה היא המדינה השנייה בגודל שטחה והשמינית בגודל אוכלוסייתה.
מלמעלה בכיוון השעון: שדה חיטה בסמוך ללבוב, חוף הים השחור בקרים, הרי הקרפטים בבוקובינה, ביצי פסחא בעיטורים אוקראיניים מסורתיים, וקתדרלת סופיה הקדושה בקייב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוטו לאומי | חופש, הסכמה וטוב לב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
המנון לאומי | תְּהִלַּת אוּקְרָאִינָה לֹא אָבְדָה וְלֹא חֵרוּתָהּ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
משטר | דמוקרטיה חצי-נשיאותית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש מדינה | נשיא אוקראינה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נשיא אוקראינה | וולודימיר זלנסקי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש הרשות המבצעת | ראש ממשלת אוקראינה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש ממשלת אוקראינה | דניס שמיהל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שפה רשמית | אוקראינית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
עיר בירה |
קייב 50°27′N 30°30′E (והעיר הגדולה ביותר) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רשות מחוקקת | הראדה העליונה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רשות שופטת | בית המשפט העליון של אוקראינה, בית המשפט החוקתי של אוקראינה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יבשת | אירופה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שטח יבשתי[1] | 603,550 קמ"ר[2] (47 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אחוז שטח המים | זניח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אזור זמן | UTC +2 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פירוק ברית המועצות | 24 באוגוסט 1991[3] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ישות קודמת | אוקראינה SSR אוקראינה הסובייטית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוכלוסייה[4] (הערכה 1 במרץ 2024) | 37,529,629 נפש[2] (40 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צפיפות | 62.18 נפש לקמ"ר (151 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
דת |
נצרות 87% חסרי דת 11% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג[5] (2022) | 160,503 מיליון $ (59 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תמ"ג לנפש | 4,277$ (136 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד הפיתוח האנושי[6] (2022) | 0.734 (100 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני | 25.6 (נכון ל־2020) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מטבע | הריבניה (UAH) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בנק מרכזי | הבנק הלאומי של אוקראינה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
חגים לאומיים | יום העצמאות (אוקראינה) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סיומת אינטרנט | ua | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
קידומת בין־לאומית | 380 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ukraine | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אוקראינה היא רפובליקה דמוקרטית בעלת משטר נשיאותי-למחצה עם הפרדת רשויות. היא יצואנית דגנים גדולה, ומכילה בשטחה כ־5% מפוטנציאל המינרלים בעולם. היא מדינה מתפתחת ואחת המדינות העניות ביותר באירופה. צבאה הוא השני בגודלו באירופה לאחר הצבא הרוסי. במשך השנים, הפכה לחברה ביותר מ־40 ארגונים בינלאומיים. בזמן שהייתה חלק מברית המועצות, הצטרפה אוקראינה לאומות המאוחדות כאחת המדינות המייסדות, יחד עם בלארוס, ביוזמת השלטונות הסובייטיים במוסקבה, ובזכות זה נהנתה ברית המועצות משלושה קולות בעצרת הכללית של האו"ם.
היסטוריונים אוקראינים רואים את ראשית תולדות ארצם ברוס של קייב, ישות פוליטית סלאבית שקמה במאה התשיעית. במאה ה-14 סופח האזור על ידי דוכסות ליטא, שהתאחדה מאוחר יותר עם פולין. ב-1648, מרד קוזאקים בהנהגת בוגדן חמלניצקי הביא לייסוד ההטמאנות הקוזאקית, ישות עצמאית-למחצה, שפוצלה במהרה בין רוסיה לפולין-ליטא ופורקה סופית ב-1764. לאחר חלוקת פולין, עברו שטחי מדינת אוקראינה המודרנית שברשותה לידי האימפריה ההבסבורגית. במאה ה-19 קמה תנועה לאומית אוקראינית, שצברה תמיכה עממית, ביססה את השפה והתרבות המקומיות והנחילה את השם "אוקראינה" לאזורים עליהם תבעה ריבונות. לאחר נפילת האימפריה הרוסית והאימפריה האוסטרו-הונגרית בתום מלחמת העולם הראשונה, הוקמו מספר מדינות עצמאיות אוקראיניות, שהגדולה ביניהן הייתה הרפובליקה העממית של אוקראינה. אלו ניהלו מלחמות עם שכנותיהן כדי להתאחד ולקיים את עצמאותן, אך הובסו. הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, במסגרת ברית המועצות, נותרה כביטוי הלאומי היחיד. במלחמת העולם השנייה ולאחריה סיפחו הסובייטים את כל השטחים המאוכלסים אוקראינים שנותרו בשליטת מדינות אחרות. ב-1991, עם התפרקות ברית המועצות, הרפובליקה נעשתה למדינה עצמאית. השאיפה להתקרב לאיחוד האירופאי ולמערב, ולהתנתק מחוג ההשפעה הרוסי, הובילה החל מ-2014 לסכסוך מתמשך בין אוקראינה לרוסיה ולמלחמה שהגיעה עד כדי פלישה למדינה ב-2022.
השם "אוקראינה", המגיע מן הסלאבית ושמשמעותו היא כנראה "חבל ספר" אך אולי גם "נפה", הופיע לראשונה ברשומות ככינוי לכברת ארץ ב-1187. הכרוניקה הקייבית ציינה אז ש"כל אוקראינה נאנקה" עבור נסיך פריאסלאב. בין המאה ה-13 למאה ה-16, במסמכים שיצאו תחת לבלרי הדוכסות הגדולה של ליטא (שכתבו ברותנית מערבית), שימש המונח לא בלשון יחיד אלא ברבים, "אוקראינות" במובן של חבלי ספר שונים. תושבי הספר כונו "בני האוקראינות". השם לא התייחס ליחידה גאוגרפית מסוימת, אלא לכלל שטחי הגבול. לעיתים הוא היה מצומצם וכיסה אך את הנחלות ממזרח לדניפר שגבלו בערבות הסמוכות לחצי האי קרים, ולעיתים הוא מנה את כל אזורי החזית של הדוכסות, כולל חלקים גדולים מבלארוס של היום. השם "אוקראינה" נכנס בהדרגה לשימוש אצל כותבים פולנים לאחר איחוד לובלין ב-1569, עדיין במשמעות גמישה. סופרי המלך השתמשו בו בהזדמנויות אחדות ככינוי לכלל הפלכים הרותניים שתחת שלטון הכתר.
תושבי אותם מחוזות הזדהו כ"באים מאוקראינה" במידה משתנה. במחצית הראשונה של המאה ה-17, כותבים מווהלין ופודוליה הנגידו תכופות בין נפותיהם ל"אוקראינה", בעוד שתושבי חבל קייב הזדהו כ"אוקראינים" כמעט תמיד – במובן של יושבי אזור ספר הנושאים בעול המלחמה בטטרים, ולכן נעלים על אחרים. הזהות ה"אוקראינית" הקייבית התרחבה במחצית השנייה של המאה, לאחר ההרס הנרחב של מרד חמלניצקי והמלחמות שבעקבותיו. גולים מחבלי קייב, צ'רניהיב וברצלאב החלו לתאר את עצמם כ"אוקראינים" ולהתייחס לחבלים מהם נמלטו כ"אוקראינה".
המונח הופיע מזומנות גם אצל סופרי ההטמאנות הקוזאקית שקמה לאחר המרד. נראה שהוא היה השם המועדף על ידי קוזאקים ממעמדות הביניים ועל ידי המוני העם לתיאור ארצם, אך לא זכה לבכורה. האליטות החילוניות והדתיות בהטמנות אימצו את המונח "רוס הקטנה", שם שנטבע במאה ה-14 על ידי פטריארך קונסטנטינופול כדי להבדיל בין שטחי השיפוט הכנסייתיים של המטרופוליט מקייב לבין "רוס רבתי" של המטרופוליט ממוסקבה. הם השתמשו בו כדי להדגיש בעיני הצאר הרוסי את מחויבותו אליהם. באזורים שתחת שלטון פולין, ראשי הכנסייה האורתודוקסית ביכרו את "רוס" סתם (ובצורתו הלטינית "רותניה"), כביטוי לרצף עם יתר הנצרות האורתודוקסית ועם ההיסטוריה הסלאבית המזרחית, שראשיתה ברוס של קייב.
השם "אוקראינה" כמעט וחדל להיות בשימוש עם חלוקת פולין. "רוס הקטנה", או "רוסיה הקטנה", הפך למונח המועדף על השלטון הצארי, בשל הקשר המחבר עם "רוסיה רבתי" שנגזר ממנו. הצורך לחדד את העצמאות והייחוד המקומיים מול הרוסים, הוביל את הוגיה ופעיליה של התנועה הלאומית המתעוררת למצוא שוב את "אוקראינה" בשנות ה-1830, ולאמצו בהדרגה במהלך המאה ה-19. שותפיהם לדעה של הלאומנים האוקראינים, בגליציה ובבוקובינה שתחת השלטון האוסטרי, הזדהו כ"רותנים" וראו את "אוקראינה" כהמצאה פולנית שמטרתה הייתה להקצות להם מעמד של חבל ספר בתוך פולין רבתי. רק סביב מלחמת העולם הראשונה התקבעו השם "אוקראינה" וההזדהות הלאומית כ"אוקראינים"[7].