אשקלון
עיר בישראל / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אַשְׁקְלוֹן[6] היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש. העיר מונה כ־164,000 תושבים, השלישית בגודלה במחוז הדרום, וה־13 באוכלוסייתה במדינת ישראל. אשקלון היא העיר המערבית ביותר במדינת ישראל.
מדינה | ישראל ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | תומר גלאם | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 36 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1948 | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 100,000–199,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 160,709 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 13 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 4.4% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | -12.88 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 3,557 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 60 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 45,180 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 52 | ||||||||||||||||||||||||
(למפת ישראל רגילה) | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[5] |
5 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 137 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4035 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 127 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל אשקלון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
www.ashkelon.muni.il |
העיר הוקמה ב־1948 כמועצה מקומית, והוכרזה ב־1951 כמגדל־אשקלון. ב־1955 אוחדה עם המועצה המקומית אפרידר לרשות מקומית אחת שנקראה אשקלון.
העיר היא אחת מהעתיקות בעולם. היא בעלת היסטוריה של יותר מחמשת אלפים שנה ונמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה. אשקלון נזכרת לראשונה בספר יהושע: ”חמשת סרני פלשתים, העזתי, האשדודי האשקלוני”.
העיר חברה בארגון פורום ה-15[7].
אשקלון שוכנת במישור החוף, בקצה הדרום־מערבי של חבל לכיש, המפריד בין הנגב לשפלה, וכעיר המערבית ביותר בישראל, גבולה הדרומי של העיר רחוק מרצועת עזה כ־7 ק"מ. לכל אורכה של העיר עוברת "דרך הים" (ויה מאריס העתיקה). אשקלון, אחת הערים העתיקות בעולם, שימשה בכל תקופותיה עיר מעבר של דרכים ונתיבות ים, מסילת רכבת שירדה ממרכז הארץ (מסילת לוד ותל אביב) אל רצועת עזה, בואכה מצרים. מסילה זו הותקנה ב־1918, בסוף מלחמת העולם הראשונה, בידי הצבא הבריטי, שכבש אז את ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית. כביש החוף העולה מצפון סיני בואכה רצועת עזה אל גוש דן, הוא ציר התנועה החשוב ביותר במישור הים התיכון.
שני נחלי אכזב, נחל שקמה בדרום ונחל אבטח בצפון, זורמים סביב אשקלון, מנקזים מדי חורף את מי השיטפונות ונשפכים לים התיכון.
אשקלון, העיר החדשה, משתרעת על שטח של כ־45,000 דונם. בתחומה גם התל העתיק של אשקלון הקדומה, המשתרע על יותר מ־2,000 דונם בתחומי הפארק הלאומי שבדרום־מערב העיר. שם, לחוף הים התיכון, מצויים גם שרידי הנמל העתיק וכן שני נמלים קטנים עם שוברי גלים בולטים אל תוך הים: נמל הנפט של קצא"א ונמל מי הקירור של תחנת הכוח רוטנברג, שהקימה חברת החשמל בסוף שנות ה־80.
אדמות אשקלון חוליות ברובן, להוציא אדמות שכונת גבעת ציון שבדרום־מזרח העיר. העיר שוכנת על כמה גבעות השוברות את קו הרקיע וקו החוף, ומגיעות לגובה של 60 עד 80 מטר מעל פני הים.
להקות בני־כנף חולפות בשמיה, ובפארק הלאומי מקננות ציפורים מסוגים שונים. תנים, שועלים, ארנבות ונמיות, דרבן לעת מצוא ולעיתים רחוקות גם צבאים תועים הבאים מחבל לכיש בתקופת היובש.
אקלימה של אשקלון נוח. היא נהנית ממשבי רוח העולים מן הנגב וממדבר יהודה ומאזנים את לחות חוף הים. כך, בניגוד לערי החוף הצפוניות ממנה, מצטיינת אשקלון באקלים יבש גם בלילות הקיץ. בממוצע השנתי נרשמים בה רק 33 ימי גשם, וכמות המשקעים הממוצעת מגיעה ל־515 מ"מ בשנה.
אקלים באשקלון | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 17.2 | 17.5 | 19.7 | 24.6 | 27.4 | 29.5 | 30.8 | 31.1 | 30.2 | 27.9 | 23.6 | 19.2 | 24.8 |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 8.1 | 8 | 9.3 | 11.9 | 14.8 | 18 | 20.6 | 21.4 | 20.1 | 17.5 | 13.1 | 9.8 | 14.3 |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 127.9 | 98.6 | 61.4 | 17.8 | 3 | 0 | 0 | 0 | 2.3 | 19 | 69.8 | 114.7 | 514.5 |
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי[8] |