באר שבע
עיר בישראל, בירת הנגב / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב"). היא העיר התשיעית באוכלוסייתה במדינת ישראל והשנייה בגודל אוכלוסייתה במחוז הדרום אחרי אשדוד. שטח השיפוט של באר שבע הוא 117,500 דונם[6], ובשטחה היא השלישית בגודלה בישראל והשניה במחוז הדרום. הוכרזה כעיר בשנת 1906[7]. משמשת כמרכז מטרופולין באר שבע.
"ויטע אשל בבאר שבע" "בירת ההזדמנויות של ישראל" | |||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | רוביק דנילוביץ' | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 291 מטר | ||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1900 (העיר החדשה) | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 200,000–499,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף ינואר 2024 (אומדן)[1] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 215,845 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 9 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.7% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.80 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 1,841 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 130 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 117,270 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 32 | ||||||||||||||||||||||||
tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0; | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[5] |
5 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 128 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4214 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 89 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל באר שבע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
www.beer-sheva.muni.il |
העיר שוכנת בצפון הנגב, בקצה המערבי של בקעת באר שבע. בעיר נמצאים אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המרכז הרפואי סורוקה, בית המשפט המחוזי, מפקדת מחוז הדרום של משטרת ישראל, ומפקדת פיקוד הדרום.
בתחום השיפוט המוניציפלי של באר שבע נמצאים כ-38 אחוזים מסך הכפרים הלא מוכרים, ובהם כרבע מתושבי הפזורה הבדואית.
ראש עיריית באר שבע מאז נובמבר 2008 הוא רוביק דנילוביץ'. העיר חברה בארגון הערים פורום ה-15 והיא הדרומית מבין חברות הפורום.
- ערך מורחב – היסטוריה של באר שבע
באר שבע בתנ"ך
"על-כֵּן, קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם" (בראשית כא, לא).
מקור השם באר שבע שאוב מהמקרא, מתקופת אברהם אבינו. בספר בראשית, נכתב כי אברהם העניק שבעה כבשים לאבימלך מלך גרר, בתמורה לבאר שחפר באזור, וכרת עמו ברית. על כן נקרא המקום באר-שבע. מלבד ספר בראשית, נזכרת באר-שבע גם בספר יהושע, כאחת מהערים המרכזיות השייכות לשבט שמעון[8].
באר שבע בעת העתיקה
היישוב האנושי הראשון בבאר שבע התקיים בתקופה הכלקוליתית באלף הרביעי לפנה"ס, בשלושה יישובים על גדותיו של נחל באר שבע, הנקראים חורבת צפדי, ביר אבו מטר וחורבת בתר. לא נמצאו עדויות ארכאולוגיות להתיישבות בבקעת באר שבע בתקופת הברונזה, אולם במקרא מוזכרת באר שבע כמקום התיישבות של אברהם ויצחק.
בתקופת הברזל התקיימו שני יישובים באזור, תל באר שבע בו שכן היישוב "שבע", שבו רוכזו מוסדות המינהל והשלטון. ו"באר שבע" שהשתרעה על שטח של כ-30 דונם באזור שבין השוק הבדואי לגדתו הצפונית של נחל באר שבע. במקום נמצאו ממצאים ארכאולוגיים שתוארכו למאה ה-8 לפנה"ס, בהם צלמיות של האלה הכנענית עשתרת, נרות חרס וקנקני אגירה. בספר יהושע באר שבע מוזכרת כאחת מערי שבט שמעון, ומאז מוזכרת פעמים רבות בתנ"ך כעיר הדרומית המשמעותית של ממלכת ישראל בביטוי ”מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שֶׁבַע”. בזכות הקשר בין העיר לשלושת האבות: אברהם יצחק ויעקב, מכונה באר שבע "עיר האבות".
בתקופות הרומית עד המוסלמית המוקדמת
בתקופה ההרודיאנית התקיים בבאר שבע ישוב קטן שעליו הוקם באמצע המאה ה-3 מחנה צבא גדול. שרידי יישוב יהודי שתוארכו למאה הראשונה לספירה התגלו בשכונת הרקפות בצפון העיר[9].
בכתביהם של אוסביוס מקיסריה ושל הירונימוס מהמאה הרביעית מתוארת באר שבע כעיירה ובה חיל משמר רומי. העיר מוזכרת גם במפת מידבא. במהלך התקופה הביזנטית בארץ ישראל נבנו סביב המחנה לפחות שש כנסיות שחלקן היו בשימוש עד התקופה האומיית. במהלך התקופה הרומית והביזנטית התפתחה העיר בצורה ניכרת ושטחי הקבורה בפריפריה של העיר הפכו לאזורי מגורים. תהליך ההתפשטות של העיר בתקופות אלו הגיע לשיאו במאה ה-6. בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל המשיך השימוש בחלק מהמבנים הביזנטיים, אך הייתה דעיכה איטית של העיר, שהתבטאה בהריסת מבני הציבור והפיכתם למקור חומר גלם לבניה משנית. במחצית השנייה של המאה ה-8 ננטשה העיר[10].
בתקופה העות'מאנית
- ערך מורחב – באר שבע בתקופה העות'מאנית
השלטון העות'מאני חידש את היישוב בבאר שבע בסמוך לשנת 1900 מתוך כוונה להגביר את אחיזתו בשולי האימפריה ותוך ניסיון להפוך את הבדואים ליושבי-קבע. באר שבע היא העיר היחידה שתוכננה והוקמה על ידי האימפריה העות'מאנית בכל ארבע מאות שנות שלטונה בארץ ישראל. מיקום העיר נבחר בגבול שלושת המטות הבדואים הגדולים בנגב (עזאזמה, זורבה ומחמדין). בנוסף, במיקום זה היו מי תהום גבוהים, דבר שאיפשר השגת מים ליישוב בקלות יחסית. בשנת 1901 הוקם בית הסראייה. בשנת 1906 הוכרזה באר שבע כעיר בטקס רשמי, שבו נחנך גם המסגד הגדול. רוב התושבים היו ערבים מאזור חברון ועזה ומיעוטם בדואים. בשיאה התגוררו בה כ-1,000 תושבים: כמעט כולם מוסלמים, מעט נוצרים, ויהודים בודדים. במלחמת העולם הראשונה הפכה העיר מרכז לוגיסטי-צבאי חשוב ואוכלוסייתה גדלה פי ארבעה. בקרבתה הוקם שדה התעופה הראשון בארץ ישראל. בנוסף, ב-30 באוקטובר 1915, לאחר תשעה חודשי בנייה, נחנכה תחנת הרכבת שחיברה את העיר דרך "המסילה המזרחית" ללוד ובהמשך התחברה למסילת הרכבת החיג'אזית.
תקופת המנדט הבריטי
ב-31 באוקטובר 1917 נכבשה העיר על ידי הכוחות הבריטיים של הגנרל אלנבי בקרב באר שבע. בימי השלטון הבריטי הייתה ביר א-סבע עיר ערבית ועד 1936 חיו בה מספר משפחות יהודיות. על פי מפקד אוכלוסין של שנת 1922 היו בבאר שבע 2,356 תושבים מתוכם 235 נוצרים, 98 יהודים ו-11 דרוזים. על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931[11] היו בבאר שבע 2,919 תושבים, מהם 2,751 מוסלמים, 152 נוצרים, 11 יהודים ו-5 בהאים. בעיר היו 545 בתים[12]. על פי סקר הכפרים 1945 חיו בה כ-5,570 תושבים[13]. הבריטים מינו לראשות העירייה את השייח' פריח אבו מדין[14], שייח' שבט החנאג'רה, שהיה מהאנשים המשפיעים באוכלוסיית האזור ושימש במלחמת העולם הראשונה כמורה דרך לכוחות הבריטיים. השייח' היה אחד הבדואים הבודדים שגרו אז בעיר. הבריטים המשיכו לפתח את העיר לפי תוכניות בינוי עיר, שתאמו את התוכנית, לפיה בנו הטורקים את העיר. המפורסמת בתוכניות אלו הייתה של הנרי קנדל, משנת 1937.
במדינת ישראל
על פי תוכנית החלוקה של האו"ם, שהתקבלה בהצבעה בכ"ט בנובמבר 1947, העיר הייתה אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית. אך במסגרת מבצע משה, שהיה חלק ממבצע יואב, נכבשה העיר בשעות הצהריים של 21 באוקטובר 1948 על ידי כוחות צה"ל[15] רוב תושבי העיר נמלטו מזרחה, לעבר הרי חברון, ומספר ימים לאחר הכיבוש גורשו כמה מאות התושבים הנותרים לרצועת עזה[16].
מיכאל הנגבי נתמנה למושל הצבאי של העיר[17]. מיד לאחר הכיבוש נמסרה העיר לידי חברת אפיקים בנגב כדי שתפתח את העיר, והיא נוהלה במשותף על יד החברה והמושל הצבאי, שהחלו באכלוס הבתים שניטשו על ידי התושבים הערבים במשוחררי צה"ל ובעולים חדשים, תוך הקפדה שהמתיישבים יהיו בעלי עבודה שיוכלו להתפרנס בה. בעקבות סכסוך בין המתיישבים לחברת "אפיקים בנגב", החברה פורקה וב-26 בפברואר 1950 נערכה במועדון החייל, הישיבה הראשונה של הוועדה העירונית בראשות דוד טוביהו[18].
ביום ראשון, 31 בדצמבר 1950 התקיים טקס חנוכת העיר החדשה במעמדה של שרת העבודה גולדה מאיר[19]. תוכנית בינוי העיר של הנרי קנדל לבאר שבע, שלפיה פיתחו הבריטים את העיר, הוחלפה בשנת 1952 בתוכניתו של אריה שרון[20], שלפיה נבנו השכונות, בשנות החמישים והשישים, כשכל אחת מהן מרוכזת סביב מרכז מסחרי שכונתי. השכונות החדשות נבנו בעיקר מצפון לעיר הטורקית-בריטית, והן קלטו עולים רבים. העיר פותחה על פי תוכנית של "עיר גנים" פרברית בה בתים צמודי קרקע מפוזרים במרחקים גדולים. אך לאחר מכן הוחלט שתוכנית זו לא מתאימה לתנאי הסביבה והאקלים, ובמהרה צופפו השכונות החדשות.
ב-1960 נחנך בית החולים סורוקה. ב-1970 נחנכה בעיר אוניברסיטת הנגב, ששמה הוסב אחר כך לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנות ה-90 עם בוא גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, קיבלה העיר תנופה מחודשת וכמעט הכפילה את שטחה הבנוי ואת אוכלוסייתה.
במהלך מבצע עופרת יצוקה, בדצמבר 2008 נורו לראשונה לעבר העיר רקטות גראד ששוגרו מרצועת עזה. ירי רקטות לעבר העיר התקיים גם לאחר מכן במתקפת הטרור בדרום ישראל, ובמהלך מבצע צוק איתן.
באוקטובר 2015, חתם דנילוביץ' עם ממשלת ישראל על הגדלת יחידות הדיור בעיר במסגרת הסכם גג. במסגרת ההסכם שווקו במשך חמש שנים כ-20,000 יחידות דיור, ברובן ב"מחיר למשתכן". על פי ההסכם, יושקעו בפרויקטים ציבוריים לפיתוח העיר 1.5 מיליארד שקלים חדשים[21].
בשנת 2021 אושרה תוכנית מתאר לבניית 34 אלף יחידות דיור בעיר, התוכנית תוביל להגדלת מספר התושבים שמתגוררים בעיר – ל-400 אלף[22].
גאוגרפיה
העיר באר שבע נמצאת בחלקה המערבי של בקעת באר שבע[23]. 100 ק"מ מדרום מזרח לתל אביב וכ-65 ק"מ מדרום מערב לירושלים. העיר ממוקמת על מפגש הכבישים 25, 40 ו-60.
רובה של העיר משתרע בשטח הבקעה, עם פני קרקע מישוריים יחסית. השכונות הצפוניות (רמות) נמצאות על האזור הגבעתי של כתף באר שבע. במזרח גובלת באר שבע בבקעת באר שבע, בצפון ובדרום ברכסים גבעיים המתקרבים זה לזה במערב העיר, ובמפתח ביניהם עוברים הנחלים נחל באר שבע בדרום ונחל פטיש בצפון.
שטח העיר כולל שני אגני ניקוז - בצפון נחל פטיש שיובליו העיקריים הם נחל עשן ונחל כובשים, ובדרום נחל באר שבע אליו מתנקזים מתחום העיר נחל כתף (מצפון) ונחל בקע (מדרום).
הקרקע בבקעת באר שבע ובנגב היא אדמת לס, המורכבת מטין ומכמויות קטנות יותר של חרסית וחול המחוברים באופן רופף באמצעות סידן פחמתי. משקע הלס הוא לרוב הומוגני ונקבובי. הגשם לרוב אינו חודר את השכבה העליונה של הלס בגלל תכולת החרסית הגבוהה, שהופכת באופן מהיר לבוץ האטום למים, ועל כן אזורי לס רגישים במיוחד לשיטפונות. הנחל הראשי בבקעת באר שבע הוא נחל באר שבע. בעוד שבקיץ זורמים בו מים מושבים שמקורם בנחל חברון, הוא עשוי להיות מוצף בשיטפונות בחורף.
מבחינת גאוגרפיה עירונית, משמשת באר שבע כמטרופולין. היא מוקפת במספר רב של ישובי לוויין קטנים ממנה, בהם עומר, להבים ומיתר, הערים דימונה, ירוחם ואופקים, בקיבוצים ומושבים רבים, וכן ביישובים בדואיים - העיר רהט, חורה, כסייפה, לקייה, ערערה בנגב, ועוד. כמרכז המנהלתי, התרבותי והתעסוקתי של האזור בולטת בה תופעת היוממות[24].
אקלים
האקלים השורר בבאר שבע (שיטת קפן), הוא אקלים צחיח למחצה חם ויבש, עם השפעות של אקלים ים-תיכוני. ההשפעה המדברית ניכרת בהפרשי הטמפרטורות הגדולים בין היום ללילה, ובין הקיץ לחורף. הקיץ חם ויבש והחורף קריר עם גשמים. הגשמים בתקופת הקיץ נדירים ביותר, ואף בחורף הם מועטים ביחס לממוצע במדינת ישראל: כ-204 מילימטרים ב-41 ימי גשם, בממוצע[25].
הפרשי הטמפרטורות הגדולים ביותר הם בתקופת החורף, בין היום ללילה. הטמפרטורות הממוצעות בחודשים דצמבר עד פברואר מגיעות בשעות היום עד 18 מעלות בממוצע, בעוד בלילה יורדות ל-6 מעלות בממוצע. הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה בבאר שבע הגיעה למינוס חמש מעלות, ב-31 בינואר 1895. הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה בבאר שבע הגיעה ל-46 מעלות, ב-13 ביוני 1933.
תקופות המעבר[26] מתאפיינות במערכות שרביות, ברוחות עזות ובאובך כתוצאה מסופות חול.
אקלים בבאר שבע (נכון לאוגוסט 2011) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 15.7 | 18.5 | 21.1 | 26.8 | 29.4 | 31.3 | 33.7 | 32.8 | 29.6 | 25.5 | 20.2 | 18.1 | 25.7 |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 6.5 | 8.6 | 11.3 | 14.8 | 15.4 | 18.8 | 21.5 | 20.9 | 18.5 | 14.7 | 12.6 | 8.9 | 14.2 |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 49.6 | 38.4 | 25.7 | 12.9 | 2.7 | 0 | 0 | 0 | 1.4 | 15.8 | 29.7 | 41.9 | 204.1 |
מקור: השירות המטאורולוגי הישראלי[27] |
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף ינואר 2024 (אומדן), מתגוררים בבאר שבע 215,845 תושבים (מקום 9 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.7%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-2021) היה 82.7%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,347 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[28][29]
מאחר שהן נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן נתוני רשות האוכלוסין אינם כוללים את מי שלא שינה את כתובתו במשרד הפנים, ומאחר שבאר שבע היא עיר אוניברסיטאית, ניתן להניח כי מספר התושבים המתגוררים בה בפועל גדול יותר משמעותית[30]. בנוסף, בהיותה העיר הגדולה, המפותחת תרבותית, המתועשת והמרכז המנהלי של מחוז הדרום, בולטת בה תופעת היוממות, כאשר מאות אלפים נוספים עובדים בה ונמצאים בה בשעות היום[31][32][33].
להלן נתוני התפתחות אוכלוסיית תושבי הקבע בעיר:
אזורי תעשייה
בבאר שבע שלושה אזורי תעשייה:[34]
- אזור תעשייה צפון: נמצא ממזרח לבאר שבע, משתרע בצורת סהר מתחנת הרכבת באר שבע צפון בצפונו ועד לכביש 25 במערבו, בין שכונה ג' לתוואי הרכבת. האזור כולל מפעלים מתעשייה קלה ועד כבדה, תחנת רכבת למשאות, משרדים ומרכזי מסחר גדולים. תחנת כיבוי האש האזורית נמצאת במרכז אזור התעשייה.
- עמק שרה נמצא מדרום לבאר שבע, בין כבישים 40, 25 ו-406. אזור זה כולל בעיקר מפעלי תעשייה. רשמית מחולק לחלקים א' עד ה'
- קריית יהודית הוא אזור תעשייה קטן הנמצא בדרום העיר ממערב לכביש 406. האזור כולל בעיקר תעשייה קלה, ואת מתחם הבילויים ישפרו פלאנט.
בעבר, אכלסו חלקים מהעיר העתיקה תעשייה קלה (בצלעה הדרום-מזרחית, נקרא גם "מתחם המלאכה"). נכון לראשית המאה ה-21 נותרו עדיין מספר מצומצם של בתי מלאכה בעיר העתיקה, אך רוב מבני התעשייה עומדים נטושים.
פארק ההייטק
בשנת 2013 הוקם פארק גב ים נגב שבו פועלות חברות היי-טק, לצד אוניברסיטת בן-גוריון וקריית התקשוב של צה"ל[35]. בעיר פועלות, נכון ל-2021 98 חברות טכנולוגיות, עליה מ-68 בשנת 2015[36], כולל מספר שלוחות של חברות ישראליות בינלאומיות משמעותיות כגון DELL-EMC, רד תקשורת מחשבים, דויטשה טלקום, נס טכנולוגיות, WIX, יבמ ישראל, רפאל, וסייברארק, וכן מספר גופים התומכים בהקמת חברות הזנק. הפארק משתרע על כ-93 דונם ומתוכננים בו 15 בניינים, בשטח כולל של 190,000 מטרים רבועים. סמוך לפארק נמצאת תחנת הרכבת באר שבע צפון. בינואר 2016 נחנך גשר להולכי רגל, "גשר הסליל הכפול", המחבר בין הפארק לתחנה[37].
מרכזים מסחריים
גרנד קניון, הביג, קניון הנגב, פלאנט, סינמה סיטי, המבנה (וואן פלאזה לשעבר), מול 7, קניון קריית הממשלה, קניון שאול המלך, קניון אביה, מתחם שיזף.
שווקים
משנת 1905 ועד 2017 פעל בבאר שבע השוק הבדואי[38].
השוק העירוני
- ערך מורחב – השוק העירוני בבאר שבע
בשנת 1961 נחנך שוק של 90 חנויות שנבנה על ידי משקיעים פרטיים בסמוך לעיר העתיקה[39][40]. בשנת 1965 החלה בסמוך "החברה לפיתוח באר שבע" בפיתוח שוק עירוני חדש על שטח של 60 דונם, שכלל גם מתחם חדש לשוק הבדואי[41]. הבנייה התעכבה עקב חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום, בהן נמצאו שרידים מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל[42]. השוק הבדואי החדש נחנך בשנת 1967[43], ובשנת 1969 נחנך השוק העירוני, הממוקם בסמוך לתחנה המרכזית, בין הרחובות דרך חברון, רמב"ם ובית אשל. השוק משתרע על שטח של כ-38 דונם ובו 622 דוכנים וחנויות בבעלות העירייה (מהם 415 חנויות המוחכרות בהסכמים ארוכי טווח ל-49 שנים).
עד שנת 2000 ניהלה את השוק העירוני "החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע בע"מ", שבבעלות העירייה, שהעבירה את ניהול השוק לעמותה של סוחרי השוק. בשנת 2006 פרסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת על ניהול ותחזוקת השוק, בין השאר על גגות האזבסט שהותקנו בו[44].
מוסדות ציבור
אתרים עירוניים וממלכתיים: היכל המשפט באר שבע, בית משפט השלום, קריית הממשלה המחוזית, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, יד לבנים (באר שבע), פיקוד הדרום, מגן דוד אדום (מחוז דרום), בית הלוחם - מחוז דרום.
אתרים ומוסדות חשובים בסביבתה הקרובה של באר שבע: הקריה למחקר גרעיני, בסיס חיל האוויר חצרים, עיר הבה"דים, נאות חובב, באר משאבים, כלא באר שבע.
פסטיבלים
בבאר שבע מתקיימים מספר פסטיבלים, שהבולט ביניהם הוא פסטיבל סמילנסקי המתקיים משנת 2006, פסטיבל רחוב שנתי המתקיים ברחוב סמילנסקי במתחם העיר העתיקה. כמו כן, מתקיימים לילה לבן, פסטיבל הפרינג', פסטיבל הבירה, פסטיבל היין, שני במוזיאון ועוד.
אתרי טבע
פארק נחל באר שבע, נווה מדבר עירוני, פארק הילדים, פארק החייל האוסטרלי, פארק האגדות בבאר שבע, פארק הסופרים, פארק המשחקים רמות, פארק תנועות הנוער, פארק מרמלדה, נגב Zoo (נסגר ב-2022), מדבריום (נפתח ב-2023), שביל סובב באר שבע, מרכז חווידע טבע.
ספורט
אצטדיון טרנר, אולם הקונכייה, סקייטפארק באר שבע, בייק פארק באר שבע, המרכז לטניס, מועדון השחמט באר שבע, מוטור סיטי - פארק מוטורי הכולל מסלול מרוצים סגור באורך 2.1 ק"מ.
אתרים היסטוריים
אנדרטת חטיבת הנגב, בית אשל, באר אברהם, המסגד הגדול של באר שבע, בית הספר לילדי הבדואים, תחנת הרכבת הטורקית, בית הקברות הצבאי הבריטי, מצבת הזיכרון הטורקית, בית מרקחת הנגב, גשר הרכבת הטורקי.
אמנות
היכל התרבות, הספרייה העירונית, מרכז הצעירים, בית האומנים, הקונסרבטוריון העירוני, תיאטרון באר שבע, תיאטרון הפרינג', עשן הזמן, המשכן לאמנויות הבמה, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, להקת המחול קמע, בת-דור באר שבע, תזמורת כלי הנשיפה באר שבע, פורום באר שבע, המרכז לאמנויות באר שבע.
מוזיאונים
המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, מוזיאון הנגב לאמנות, המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע, פארק קרסו למדע, לונדע, מוזיאון סטרומה.
בסביבת באר שבע
שכונות העיר
- ערך מורחב – באר שבע: שכונות
באר שבע התפתחה מתוך "העיר העתיקה" שנבנתה בשלהי התקופה העות'מאנית, והיום משמשת בעיקר לצורכי מסחר ותרבות. השכונה הראשונה שנבנתה אחרי מלחמת העצמאות היא שיכון דרום הצמודה לה מדרום. לאחר מכן נבנו רוב השכונות מצפון לעיר העתיקה, וניתנו להם שמות אלפביתיים לפי סדר הקמתן, משכונה א' ועד שכונה י"א (לא כולל ז',ח',י'). שכונה נוספת שנבנתה באותה תקופה היא נווה נוי שנמצאת מדרום לעיר העתיקה, מעבר לנחל באר שבע. משנות ה-90 נוספו לשכונות אלה שכונת רמות, נווה זאב, נאות לון, נחל עשן ונחל בקע.
רובע החדשנות
רובע החדשנות משלב בין שכונות מגורים ותיקות (ג' וד') לבין אוניברסיטת בן-גוריון, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, פארק גב ים נגב שבו פועלות חברות היי-טק וקריית התקשוב של צה"ל[45].
בעוד אדריכלות השיכון הציבורי של באר שבע בכללותה אינה ייחודית לעיר (מלבד השכונה ה' לדוגמה שלהלן), מבני הציבורי בעיר, מספר מבני מגורים ושכונה ה' לדוגמה מתייחדים באדריכלות ברוטליסטית. אדריכלות ששמה ניתן לה בהשראת המונח בטון חשוף בצרפתית béton brut. הכוונה מאחורי השם היא אדריכלות "של אמת" החושפת את תוכנה, את הסטרוקטורה שלה ואת חומריה. אדריכלות שייחודית למקום ולאנשים, ואינה תלויה באופנה.
בשנות השישים-שבעים נבנו בבאר שבע מבנים ברוטליסטיים רבים: בית העם, הוסטל לאקדמאים אלטשול, מרכז הנגב, קולנוע אורות, שכונה ה' לדוגמה (כולל שיכון רבע הקילומטר, בית כנסת הכיפה ועוד), מגדל המגירות, בית הפירמידה, השוק העירוני, בית העירייה, אנדרטת חטיבת הנגב, בתי פטיו משותפים בשכונה ב', מבני קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון (שלב א'), מעונות סטודנטים ג', הקונסרבטוריון, בית הכנסת הבבלי, בית יד לבנים, בית חולים ליולדות ומרכז מחקר בקמפוס סורוקה, בניין אשפוז מרכזי, אולם רפי ובניין ויילר ארנו בקמפוס סורוקה.
מבנים אלו, כולל מרקם השטיח והמבנים ההיקפיים של השכונה לדוגמה ייחודיים לבאר שבע, כיוון שהם שילבו בין האתיקה הברוטליסטית הבינלאומית לבין מרכיבים מקומיים ייחודיים המתייחסים לאדריכלות מדברית. הם הושפעו מאדריכלות ערבית מקומית הכוללת את האוהל, הקסבה והבית סביב החצר הפנימית[47][48][49], העמותה לקידום מורשת האדריכלות הברוטליסטית [50] מיסודם של אדר' ד"ר הדס שדר ואדר' עמרי עוז אמר, רואה בריכוז מבני איכותי זה אמצעי להתחדשות עירונית בבאר שבע ושמה לה כמטרה לקדם את ההכרה בבאר שבע כ"בירת הברוטליזם הישראלי".
נכון לשנת 2011, בבאר שבע מתגוררים 31,813 תלמידים המתפרשים על 79 בתי ספר יסודיים ועל-יסודיים בעיר. מספר התלמידים הממוצע לכיתה עומד על 25[51]. על פי נתוני משרד החינוך, נכון ל-ה'תשע"ו אחוז הזכאים לבגרות בעיר עומד על 70.0%, ואחוז הנשירה מבתי הספר הוא 1.3%[52].
מוסדות להשכלה גבוהה
בבאר שבע פועלת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שהיא אחת מתשע האוניברסיטאות בארץ. לאוניברסיטה יש קמפוסים גם בשדה בוקר ואילת. בבאר שבע יש גם קמפוס של האוניברסיטה הפתוחה. בנוסף, יש בעיר עוד מספר מוסדות להשכלה גבוהה: המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, המכללה הטכנולוגית באר שבע, ישיבת ההסדר בית מוריה, מכללת קיי, המכללה למנהל, גודמן - בית ספר למשחק בנגב, המכון למחקר שימושי, מכללת עתיד אחת מתוך רשת מכללות עתיד.
תנועות נוער בעיר
- מועצת הנוער - כפופה למועצת התלמידים והנוער הארצית, והיא הגוף המייצג והנבחר של כל בני ובנות הנוער בעיר. מועצת הנוער העירונית פועלת דרך מחלקת הנוער, למען גיבוש ושילוב בין בתי הספר דרך מועצות התלמידים, קידום תנועות וארגוני הנוער הפועלות בעיר ואחראית למסגרות פנאי משמעותיות לנוער.
- איגי - ארגון נוער גאה - פעילות התנועה מתקיימת במרכז איגי בבאר שבע
- אריאל - סניף בנות בשכונת רמות
- בית"ר - פעילות התנועה מתקיימת בשכונה י"א
- בנות בתיה - פעילות המתקיימת בעיקר בשבתות, בבתי הספר "בית יעקב".
- עזרא - פעילות התנועה מתקיימת ב־3 סניפים בשכונת דרום, שכונה ה' ורמות.
- בני עקיבא - פעילות התנועה פרוסה בשבעה סניפים בעיר: באר שבע מרכז, הנגב, רמות, שאול המלך (סניף של הקהילה האתיופית), נווה זאב, נחל עשן ושכונה ג'
- הנוער הלאומי - סניף אחד בשכונה ב'
- הנוער העובד והלומד - פעילות התנועה מתקיימת בחמישה קנים בעיר: קן בארי, קן ט',קן נווה זאב, קן רמות הרכס וקן י"א.
- הצופים - פעילות התנועה מתרכזת בשלושה שבטים המונים מעל ל-500 חניכים: שבט "ניצני הנגב" (שנה"ב) בשכונה ט', שבט "יואב" בשכונת רמות-הרכס, ברחוב גד טדסקי 9 ושבט "אדם" שהוא השבט הדו לשוני הראשון בארץ ושוכן בשכונה ג'.
- השומר הצעיר - פעילות התנועה מתקיימת בשני קנים: קן רמות וקן באר שבע מרכז
- חוגי סיירות של קק"ל ע"ש אורי מימון - הפעילות מתקיימת במקומות שונים בעיר, המשרד נמצא בשכונת נחל עשן
- חוגי הסיירות של החברה להגנת הטבע - הפעילות מתקיימת במקומות שונים בעיר, המשרד נמצא בעיר העתיקה
- כנפיים של קרמבו - פעילות בסניף באר שבע במתנ"ס מרגליות בשכונת דרום
- מכבי צעיר - פעילות התנועה מתקיימת בשני סניפים: סניף רמות וסניף נווה נוי
- נוע"ם - פעילות התנועה מתקיימת בסניף בשכונה ט'
- נוער חובב תנ"ך - פעילות הארגון במחוז דרום מתקיימת בשכונה ה'.
- מש"צים - מדריכי של"ח צעירים
- מנהיגות מדעית - התוכנית למנהיגות מדעית משלבת לימוד מדעי יחד עם עידוד מנהיגות חברתית ויצירת בסיס איתן להכנסתם של בני נוער רבים ללימודי מדעים פיזיקה ואסטרונומיה תוך העצמה אישית וחברתית. תלמידי כיתות י' – יב' בעלי יכולות למידה ומוטיבציה גבוהה, מדריכים תלמידים מבתי הספר היסודיים בנושאי מדע שונים בשילוב פעילות חברתית חווייתית. בתחומים פיזיקה ואסטרונומיה מתקיימת הפעילות בשיתוף מרכז אילן רמון[53].