בית גוברין (עיר קדומה)
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בית גוברין היא עיר קדומה בשפלת יהודה, בין נחל גוברין לנחל מרשה, סמוך לקיבוץ בית גוברין. השם "בית גוברין" נזכר במקורות חז"ל, ומשמעו בארמית הוא "בית גברים". על פי המדרש ישבו במערות סביב היישוב ענקים, ומכאן שמה.[דרושה הבהרה] יוסף בן מתתיהו אינו מזכיר את העיר בשמה זה כלל, אלא מתייחס אליה בשמות "מרשה" ו"בּיתַבְּרִיס".[1] האסטרונום היווני תלמי (המאה ה-2 לספירה) הוא הסופר היווני הראשון שמזכיר את העיר בשמה זה: "בַּיְתּוֹגַּבְּרֵי" (βαιτογαβρει).[2] חשיבות העיר במיקומה על צומת הדרכים בין ירושלים לאשקלון ובין חברון לאשקלון.
עובדות מהירות אתר מורשת עולמית, מיקום ...
מערת פעמון בבית גוברין | |||||
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מיקום | |||||
מדינה | ישראל ישראל | ||||
קואורדינטות | 31°36′47″N 34°53′54″E | ||||
(למפת ישראל רגילה) | |||||
סגירה
ביוני 2014 הכריז ארגון אונסק"ו על בית גוברין ומרשה הסמוכה כאתר מורשת עולמית.[3][4]