האימפריה הספווית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האימפריה הספווית (בפרסית: صفویان, באזרית: صفوی, Səfəvilər) הייתה אימפריה אשר הוקמה בידי שושלת איראנית שיעית ממוצא טורקמני וכורדי. השושלת שלטה במרבית שטחי איראן המודרנית משנת 1501–1502 עד שנת 1722. הספווים הקימו את האימפריה הגדולה ביותר מאז התאסלמותה של איראן ולמעשה החזירו את איראן לעצמאות מדינית תחת שליטים ילידים. השיעה התריסרית הפכה בתקופה הספווית לדת המדינה באיראן. בנוסף סייעה האימפריה בהפצת השיעה באיראן, מרכז אסיה והקווקז. יחד עם האימפריה העות'מאנית והאימפריה המוגולית, נחשבת האימפריה הספווית לאחת משלוש האימפריות הגדולות האחרונות של האסלאם. שפת השליטים הספווים הייתה טורקית אזרית.[2]
עובדות מהירות ממשל, משטר ...
| |||
ממשל | |||
---|---|---|---|
משטר | שאה | ||
ראש מדינה | מלכי המדינה הספאווית | ||
שפה נפוצה | פרסית, אזרית | ||
עיר בירה | תבריז, קזווין, אספהאן | ||
גאוגרפיה | |||
יבשת | אסיה | ||
היסטוריה | |||
הקמה | |||
תאריך | 22 בדצמבר 1501 | ||
פירוק | הכרזת נאדר שאה על עצמו כשאה | ||
תאריך | 8 במרץ 1736[1] | ||
ישות קודמת | אק קויונלו | ||
ישות יורשת | השושלת האפשארית | ||
שטח בעבר | 2,900,000 קמ"ר (נכון ל־1630) | ||
סגירה