זכויות להט"ב בסין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) בסין מתמודדים עם אתגרים משפטיים וחברתיים שתושבים הטרוסקסואלים אינם חווים. פעילות הומוסקסואלית של גברים או נשים הפכה לחוקית בשטחי המדינה מאז 1997, אך משקי בית בראשות זוגות חד מיניים אינם זכאים לאותן הגנות משפטיות הזמינות לזוגות הטרוסקסואלים.
סין (ירוק) טאיוואן, ואזור המנוהל על ידי הודו (ירוק בהיר) | |
מעמד בחוק | חוקי מאז 1997 |
---|---|
טרנסג'נדריות | ישנה הכרה בשינוי מגדר, ניתוח נדרש כולל שנה של טיפול בפסיכותרפיה |
שירות צבאי | לסביות, הומואים וביסקסואלים מוצהרים עשויים לשרת (אין איסור מפורש בחוק בעוד כי לא ידועים נתונים על קיומה של מדיניות אל תשאל, אל תספר) |
הגנה מפני אפליה | אין איסור על אפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית, עובדים טרנסג'נדרים עשויים להיות מכוסים בחוק נגד אפליה בעקבות פסיקות בתי משפט |
זכויות משפחה | |
הכרה בזוגיות חד־מינית | אין הכרה בזוגיות חד מינית, אם כי ישנו מעמד "אפוטרופסות" דומה אך לא שוויוני לזוגות הטרוסקסואלים הנמצא בשימוש על ידי זוגות חד מיניים |
אימוץ | אין הכרה באימוץ על ידי זוגות חד מיניים |
הצבעה על הצהרת האו"ם | נמנעה |
הומוסקסואליות והומוארוטיות בסין תועדו מאז ימי קדם. על פי מחקרים מאת אוניברסיטת לונדון, הומוסקסואליות נחשבה כפן נורמלי של החיים בסין, לפני ההשפעה המערבית הנוצרית-אירופאית משנת 1840 ואילך. ישנם שיעורים כי מספר קיסרים סינים מוקדמים ניהלו יחסים הומוסקסואלים מלווים בהטרוסקסואלים. ההתנגדות להומוסקסואליות, לפי אותם מחקרים, לא נכחה היטב בסין עד המאות ה-19 וה-20, באמצעות מאמצי ההתמערבות של שושלת צ'ינג המאוחרת והרפובליקה הסינית המוקדמת.
הומוסקסואליות הייתה כמעט בלתי נראית בתקופת מאו. בשנות ה-80, נושא ההומוסקסואליות דווח כי הופיע מחדש, בעוד זהויות וקהילות הומוסקסואליות התרחבו בעין הציבורית מאז. עם זאת, מחקרים ציינו כי השיח הציבורי בסין נראה חסר עניין, ובמקרה הטוב, אמביוולנטי לגבי הומוסקסואליות, ותחושות מסורתיות לגבי חובות משפחתיות ואפליה נותרו גורם משמעותי המרתיע אזרחים בעלי נטייה חד-מינית או זהות מגדרית טרנסג'נדרית "לצאת מהארון".
גישתה של הממשלה הקומוניסטית לזכויות להט"ב תוארה כ-"הפכפכה" הפועלת בגישת "ללא אישור, ללא פסילה, ללא קידום".[1][2] עם זאת, דווח כי קיימת התנגדות רבה מצד השלטונות, שכן נאסרו אירועי להט"ב שונים,[1] ואיסור על הצגת מערכות יחסים הומוסקסואליות בטלוויזיה ציבורית, וכן על הצגת גברים "נשיים" באופן כללי.[3][4]