הטרוסקסואליות כפויה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
הטרוסקסואליות כפויה הוא מונח שמתייחס לרעיון שההטרוסקסואליות היא הנחת יסוד, אשר נאכפת על ידי חברה הטרונורמטיבית, כך שהטרוסקסואליות יכולה להיות מאומצת על ידי אנשים ללא קשר לנטיות המיניות האישיות שלהם. על פי ההטרונורמה, הטרוסקסואליות נתפסת כנטייה או מחויבות טבעית של שני מינים מובחנים ובלעדיים. כתוצאה, כל מי שנבדל מן הנורמליות של ההטרוסקסואליות נחשב לסוטה או מתועב.[1]
אדריאן ריץ' הכניסה את המונח לשיח הפמיניסטי והמגדרי במאמרה משנת 1980, "Compulsory Heterosexuality and Lesbian Existence" (הטרוסקסואליות כפויה והקיום הלסבי). הניסוח הראשוני של ריץ' לגבי הטרוסקסואליות כפויה כלל רק נשים, אולם גרסאות מאוחרות יותר של הרעיון כללו גם את האופן בו ההטרוסקסואליות הכפויה משפיעה על גברים. דוגמאות נפוצות כוללות את ההנחה שילדים יגדלו ויינשאו לאדם מן המין השני, שילדים צריכים לרקום חברויות עם בני מינם ולהתרחק מחברות עם המין "ההפוך", ספרי חינוך מיני שדנים באופן בלעדי בהטרוסקסואליות, המושג "יציאה מן הארון", מוסדות וארגונים דתיים וחילוניים שפועלים מתוך הנחה שכל החברים בהם הטרוסקסואלים, והאמונה שעדיף לאנשים להעמיד פנים שהם הטרוסקסואלים אם הם יכולים, ואף להתאמץ לשם כך, כי הטרוסקסואליות עדיפה על כל אופציה אחרת.
על פי התאוריה, הטרוסקסואליות כפויה נובעת מבורות, תורמת להומופוביה על ידי הדרה לשוליים של לא-הטרוסקסואלים, וגורמת למודעות מופחתת למספר הרב של האנשים בתוך האוכלוסייה שאינם הטרוסקסואלים.