חיסון mRNA
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חיסון mRNA הוא חיסון המשתמש בעותק של מולקולה הנקראת RNA שליח (mRNA) כדי לייצר תגובה חיסונית.[1] החיסון מספק מולקולות של mRNA שמקודד לאנטיגן לתאי מערכת החיסון, המשתמשים ב-mRNA המעוצב כשרטוט לבניית חלבון זר שבדרך כלל מיוצר על ידי פתוגן (כגון נגיף) או על ידי תא סרטני. מולקולות חלבון אלו מעוררות תגובה חיסונית נרכשת המלמדת את הגוף לזהות ולהרוס את הפתוגן או התאים הסרטניים התואמים. ה-mRNA מוכנס על ידי נוסחה משותפת של RNA מוקף בננו-חלקיקים שומניים מוצקים המגנים על גדילי ה-RNA ומסייעים לספיגתם בתאים.[2][3]
ריאקטוגניות, הנטייה של חיסון לייצר תגובות שליליות, דומה לזו של חיסונים רגילים שאינם RNA.[4] לאנשים הרגישים לתגובה אוטואימונית עשויה להיות תגובה שלילית לחיסוני RNA שליח. היתרונות של חיסוני mRNA על פני חיסונים מסורתיים הם קלות התכנון, מהירות ועלות הייצור הנמוכה יותר, השראת חסינות הומורלית וגם חסינות תאית וחוסר אינטראקציה עם ה־DNA הגנומי.[5][6] לחלק מחיסוני RNA שליח, כמו חיסון Pfizer–BioNTech COVID-19, יש החיסרון של צורך באחסון אולטרה-קר לפני ההפצה,[1] אך חיסוני mRNA אחרים, כגון חיסוני Moderna, CureVac ו-Walvax COVID-19, אינם דורשים זאת.[7][8]
בטיפולי RNA, חיסוני RNA שליח משכו עניין רב כמו חיסוני COVID-19.[1] בדצמבר 2020, פייזר-BioNTech ומודרנה קיבלו אישור לחיסוני COVID-19 מבוססי mRNA. ב-2 בדצמבר, סוכנות הפיקוח על תרופות ומוצרי בריאות בבריטניה (MHRA) הפכה לרגולטור התרופות הראשון שאישר חיסון mRNA, ואישר את החיסון Pfizer-BioNTech לשימוש נרחב.[9][10][11] ב-11 בדצמבר, מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) הוציא אישור לשימוש חירום לחיסון Pfizer-BioNTech[12][13] ושבוע לאחר מכן אישר באופן דומה את חיסון Moderna.[14][15] פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2023 הוענק לקטלין קריקו ודרו וייסמן על פיתוח חיסוני mRNA יעילים נגד COVID-19.[16][17][18]