חסינות הומורלית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
חסינות הומורלית (באנגלית: Humoral immunity) היא חסינות שמתווכת על ידי מקרומולקולות, כולל נוגדנים מופרשים, חלבוני מערכת המשלים ופפטידים אנטימיקרוביאליים שבנוזל חוץ-תאי. חסינות הומורלית נקראת כך מכיוון שהיא כוללת חומרים הנמצאים בנוזלי הגוף (humors), בניגוד לחסינות תאית. חסינות הומורלית מכונה גם חסינות המתווכת על ידי נוגדנים (antibody-mediated immunity).
חקר המרכיבים המולקולריים והתאיים היוצרים את מערכת החיסון, כולל תפקודם ואינטראקציה ביניהם, הוא המדע המרכזי של האימונולוגיה. מערכת החיסון מחולקת למערכת חיסון מולדת פרימיטיבית ומערכת חיסון נרכשת או מסתגלת של בעלי חוליות, שכל אחת מהן מכילה אלמנטים חיסוניים הומורליים ותאיים.
חסינות הומורלית מתייחסת לייצור נוגדנים ולתהליכים החופפים הנלווים אליו, לרבות הפעלת תאי T מסייעים (Th2) וייצור ציטוקינים, יצירת מרכז נבט והחלפת איזוטיפים (סוגי נוגדנים), הבשלת זיקה (Affinity maturation - התהליך שבו תאי B המופעלים על ידי תאי T מייצרים נוגדנים בעלי זיקה מוגברת לאנטיגן במהלך תגובה חיסונית) ויצירת תאי B עם זיכרון. חסינות הומורלית מתייחסת גם לתפקודים המשפיעים של נוגדנים, הכוללים נטרול פתוגן ורעלן, הפעלה קלאסית של מערכת המשלים, קידום אופסונינים של פגוציטוזיס (אופסונינים הם חלבונים חוץ-תאיים שנקשרים לחומרים או לתאים וגורמים לפגוציטוזיס) וסילוק פתוגנים.[1]