טיוטה:המעורבות הבריטית במלחמת תש"ח
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
מדיניות ממשלת בריטניה בהנהגת הלייבור במזרח התיכון, בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה בשלהי תקופת המנדט הבריטי ובתחילת מלחמת העצמאות, כלפי היישוב והמדינה היהודית בדרך, עמדה בסתירה לכוונות כתב המנדט ולהחלטות האו"ם. שר החוץ ארנסט בווין אמר שבריטניה רואה בערביי ארץ ישראל שותפים וכי בעיית העקורים באירופה אינה קשורה לפתרון בעיית ארץ-ישראל. מדיניות זו נועדה לשמר את אחיזתה של בריטניה במזרח התיכון, ולחזק את מעמדה בעולם הערבי, על חשבון היישוב היהודי בארץ ישראל, ולמנוע חדירה סובייטית/קומוניסטית לאזור זה. במסגרת זו, פעלה ממשלת בריטניה באמצעים שונים, לעודד פלישה של מדינות ערב לשטח ארץ ישראל המנדטורית לאחר סיום המנדט הבריטי, שתביא לחיסול המדינה היהודית, שנועדה לקום במסגרת תוכנית החלוקה, או לצימצום ניכר של שטחה. התוכניות הבריטיות נכשלו לבסוף, עקב ניגודי אנטרסים בין המדינות הערביות השונות, שנועדו להשתתף בפלישה לא"י, ההצלחות הצבאיות של כוחות ההגנה ולאחר מכן צה"ל במערכה בא"י, והמהלכים המדיניים של ההנהגה הישראלית, בראשות דוד בן-גוריון, בזירה הבינלאומית.