כתב המנדט
ייפוי כוח שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים על מנת לסייע ליישוב היהודים בצפיפות בכל שטחי ארץ ישראל ולהבטיח הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ י / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
כתב המנדט (באנגלית: The Mandate for Palestine) הוא אמנה בינלאומית, שאושרה על ידי מועצת חבר הלאומים ב-24 ביולי 1922, הקובעת את מעמדה של הממלכה המאוחדת כמעצמה השלטת בשטחי ארץ ישראל, לשם "ביצוע ההכרזה שניתנה במקור בשני לנובמבר 1917 על-ידי ממשלת הוד-מעלתו הבריטי, ואושררה על ידי יתר מעצמות הברית[1] לצורך הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה"[2] - הצהרת בלפור. האמנה שימשה כמסמך הבסיסי הקובע את סדרי החיים והשלטון בארץ ישראל, הן מבחינה בינלאומית, והן מבחינת המשפט הפנימי בארץ, במהלך תקופת המנדט הבריטי.
'כתב המנדט' נזכר במגילת העצמאות כמסמך "אשר נתן במיוחד תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי".