מועצה אזורית באר טוביה

מחוז	הדרום
מעמד מוניציפלי	מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה	23
- דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים	19
ראש המועצה	קובי אביבי
תאריך ייסוד	1950
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
- אוכלוסייה	23,496 תושבים
- דירוג אוכלוסייה	91
- שינוי בגודל האוכלוסייה	1.6% בשנה עד סוף 2018
- צפיפות אוכלוסייה	185 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות	211
תחום שיפוט[2]	127,180 דונם
- דירוג שטח שיפוט	29
מפת מיקום מפה דינמית (למפת השפלה מוגדלת)   מועצה אזורית באר טוביה בניין המועצה (למפת השפלה רגילה)   מועצה אזורית באר טוביה בניין המועצה (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית באר טוביה בניין המועצה (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום מועצה אזורית באר טוביה בניין המועצה 31°44′14″N 34°43′32″E / 31.737136°N 34.725559°E / 31.737136; 34.725559 מפת היישובים של מועצה אזורית באר טוביה בירוק - מיקום בניין המועצה tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
[הגדלת המפה] [הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015[2]	7 מתוך 10
מדד ג'יני לשנת 2017[2]	0.4441
- דירוג מדד ג'יני	66
לאום ודת[2]   יהודים: 98.4%   ערבים-מוסלמים: 0%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 1.6% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
אוכלוסייה לפי גילאים[2] 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.3% גילאי 5 - 9 9.6% גילאי 10 - 14 9.0% גילאי 15 - 19 8.8% גילאי 20 - 29 13.0% גילאי 30 - 44 18.0% גילאי 45 - 59 17.1% גילאי 60 - 64 4.4% גילאי 65 ומעלה 10.7% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2018
חינוך[2] סה"כ בתי ספר 7 –  יסודיים 4 –  על-יסודיים 6 תלמידים 4,932  –  יסודי 2,278  –  על-יסודי 2,654 מספר כיתות 183 ממוצע תלמידים לכיתה 27.0 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018)
פרופיל מועצה אזורית באר טוביה נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
http://www.beer-tuvia.org.il

מועצה אזורית באר טוביה היא מועצה אזורית במחוז הדרום, ליד הערים קריית מלאכי ואשדוד. המועצה הוקמה בשנת 1950, ובה 23 יישובים. שטח השיפוט שלה הוא 178,000 דונם. המועצה נקראת בשמו של מושב באר טוביה, שהיה היישוב הראשון שהוקם בשטח המועצה האזורית.

גבולות המועצה (עם כיוון השעון): בצפון המועצה האזורית חבל יבנה, המועצה האזורית גדרות, גדרה ובני עי"ש, במזרח המועצה האזורית נחל שורק והמועצה האזורית יואב, בדרום המועצה האזורית שפיר ובמערב המועצה האזורית חוף אשקלון, הים התיכון, אשדוד וגן יבנה.

העיר קריית מלאכי מהווה מעין מרכז אזורי ליישובי המועצה, אשר בשטחה מקיפה אותה מכל צדדיה - אך ללא שטח העיר עצמה.

משרדי המועצה נמצאים באזור התעשייה באר טוביה, סמוך לכביש 3.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים במועצה אזורית באר טוביה 23,496 תושבים (מקום 91 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2018, למועצה אזורית באר טוביה דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ח (2017-‏2018) היה 77.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 10,700 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,388 ש"ח).^[3]

היסטוריה

באר טוביה היה היישוב העברי הראשון באזור המועצה. ביצרון, כפר ורבורג ,קיבוץ חצור וקדמה הוקמו אחריו עד מלחמת העצמאות. סביבם שכנו יישובים ערביים רבים. הגדולים ביניהם היו קסטינה במזרח ואיסדוד במערב. בשטח המועצה הוקם שדה תעופה של הצבא הבריטי.

על פי גבולות תוכנית החלוקה של האו"ם הייתה בשטח המועצה נקודת מעבר בין חלקי המדינה היהודית בין חצור ובאר טוביה שהפרידה בין שטחים ערביים ממזרח ומערב.

במבצע ברק במסגרת תוכנית ד לקראת הכרזת העצמאות והפלישה הצפויה של מדינות ערב השתלטו כוחות ההגנה על הכפרים שהיו בשטחי המועצה. הערבים עזבו את כפריהם ולא שבו אליהם.

הצבא המצרי שפלש לאחר הכרזת העצמאות התקדם עד נחל לכיש ונעצר ליד גשר עד הלום. קרבות קשים נערכו באזור בין חטיבת גבעתי והמצרים, שהפגיזו את גן יבנה וחצור. הצבא המצרי נסוג במהלך מבצע יואב באוקטובר 1948 לאחר שצה"ל עמד לנתק את האגף המערבי של המצרים משאר הכוחות.

במקום הכפרים הערביים הוקמו בשנת 1949 תשעה מושבי עולים. המושבים החדשים ביחד עם היישובים הוותיקים היו בסוף 1949 למועצה אזורית זמנית ובשנת 1950 למועצה אזורית קבועה^[4]. 12 מושבים נוספים וכפר הנוער כנות הוקמו בשנים 1950–1954.

יישובי המועצה

ראשי המועצה

• מרדכי גובר (כפר ורבורג) 1950 - 1954
• אברהם הלפון (תלמי יחיאל) 1954 - 1976
• חנן חסיד (ניר בנים) 1976 - 2004
• דרור שור (ביצרון) 2004 - 2018
• קובי אביבי (כפר אחים) 2018 - מכהן