הרפובליקה הפדרלית של ניגריה
Federal Republic of Nigeria
Jamhuriyar Tarayyar Najeriya (האוסה)
Orílẹ̀-èdè Olómìniira Àpapọ̀ Nàìjíríà (יורובה)
Ọ̀hàńjíkọ̀ Ọ̀hànézè Naìjíríyà (איגבו)

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	שלום ואחדות, כוח וקידמה
המנון לאומי	המנון ניגריה
ממשל
משטר	רפובליקה פדרלית
ראש מדינה	נשיא ניגריה
ראש הרשות המבצעת	נשיא ניגריה
נשיא ניגריה	מוחמדו בוהארי
שפה רשמית	אנגלית שפות לאומיות: האוסה, איגבו, יורובה
עיר בירה	אבוג'ה 9°10′N 7°10′E / 9.167°N 7.167°E / 9.167; 7.167
רשות מחוקקת	האספה הלאומית של ניגריה
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
העיר הגדולה ביותר	לאגוס
שטח יבשתי[3]	923,768 קמ"ר (33 בעולם)
אחוז שטח המים	1.4%
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה
עצמאות מהממלכה המאוחדת	1 באוקטובר 1960
ישות קודמת	הפדרציה של ניגריה
דמוגרפיה
אוכלוסייה[4] (הערכה 1 ביוני 2023)	221,000,088 נפש (6 בעולם)
צפיפות	239.24 נפש לקמ"ר (61 בעולם)
דת	אסלאם (53.5%)[1][2] נצרות (45.9%) אחרים (0.6%)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 41.70% גילאי 15 - 24 20.27% גילאי 25 - 54 30.60% גילאי 55 - 64 4.13% גילאי 65 ומעלה 3.30%
כלכלה
תמ"ג[5] (2021)	440,777 מיליון $ (30 בעולם)
תמ"ג לנפש	1,994$ (164 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי[6] (2021)	0.535 (163 בעולם)
מדד ג'יני	35.1 (נכון ל־2018)
מטבע	נאירה‏ (NGN)
בנק מרכזי	הבנק המרכזי של ניגריה
שונות
סיומת אינטרנט	ng
קידומת בין־לאומית	234
(למפת ניגריה מוגדלת)   אבוג'ה לאגוס קנו איבדאן קדונה פורט הרקורט מיידוגורי בנין ניז'ר צ'אד קמרון מפרץ גינאה ניגריה (למפת ניגריה רגילה)   אבוג'ה לאגוס קנו איבדאן קדונה פורט הרקורט מיידוגורי בנין ניז'ר צ'אד קמרון מפרץ גינאה ניגריה

הרפובליקה הפדרלית של ניגריה (באנגלית: Federal Republic of Nigeria, בהאוסה: Jamhuriyar Tarayyar Najeriya, ביורובה: Orílẹ̀-èdè Olómìniira Àpapọ̀ Nàìjíríà, באיגבו: Ọ̀hàńjíkọ̀ Ọ̀hànézè Naìjíríyà) היא מדינה במערב אפריקה והמדינה המאוכלסת ביותר ביבשת. אוכלוסייתה מונה מעל 200 מיליון בני אדם. היא גובלת בבנין במערב, בצ'אד ובקמרון במזרח ובניז'ר בצפון. עיר בירתה, אבוג'ה, שוכנת במרכז המדינה. בניגריה מדברים מעל ל-525 שפות שונות, אך השפות הלאומיות הן האוסה, איגבו, יורובה, ואנגלית (השפה הרשמית). נשיא ניגריה הוא מוחמדו בוהארי.

כ-53.5% מאוכלוסיית ניגריה הם מוסלמים^[1][2], והיא אף חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של ניגריה

חפירות ארכאולוגיות מגלות שניגריה הייתה מיושבת בחלקה לפני יותר מ-9000 שנה. באותה תקופה שלט בניגריה שבט האוסה. בין השנים 500 לפנה"ס ל-200 פרחה בניגריה תרבות הנוק. מאוחר יותר, בין שנת 700 עד למחצית הראשונה של המאה ה-15, האזור שמכונה היום ניגריה היה תחת שליטת ערי המדינה של שבטי היורובה איפה ואויו אימפריית קנאם בורנו ממלכת בנין ממלכת נארי וערי המדינה של שבטי האוסה קנו וקאטסינה.

במאה ה-15 הופיעו בניגריה האירופים הראשונים, מגלי ארצות וסוחרים פורטוגזים, וסחר העבדים בניגריה החל לפרוח. במאות ה-17 וה-18 הגיעו לאזור ניגריה גם האנגלים. בשנת 1807, ביטלה בריטניה את סחר העבדים בניגריה.

בשנת 1866 השתייכה ניגריה למושבת החסות הבריטית סיירה לאון. בשנת 1874, עברה לשליטתה של מושבת החסות הבריטית גאנה. בשנת 1886 הייתה ניגריה למושבת חסות בריטית נפרדת.

בזמן מלחמת העולם הראשונה ובזמן מלחמת העולם השנייה לא הייתה התעוררות פוליטית משמעותית בניגריה. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה החלה דרישה בקרב תושבי ניגריה לעצמאות. בשנת 1957 העניקו הבריטים עצמאות למזרח ולמערב ניגריה וכראש ממשלה נבחר אבובכר טפאווה בלווה, וזמן קצר לאחר מכן הוענקה עצמאות גם לצפון ניגריה. ב-7 באוקטובר 1960 הצטרפה ניגריה לאו"ם כחברה ה-99, ב-1966 נרצח ראש הממשלה בלווה בהפיכה צבאית.

ב-1967 הכריז המחוז המזרחי במדינה על פרישתו, ועל הקמת מדינה חדשה בשם ביאפרה. מלחמת ביאפרה, שפרצה מיד בין השלטון המרכזי והמדינה הבדלנית, נמשכה כשנתיים וחצי, וחוללה אסון הומניטרי כבד - כמיליון מתים לפי הערכות שונות. בינואר 1970 נכנעו בני ביאפרה, ושטחיה שולבו מחדש בפדרציה הניגרית.

עד 1991 הייתה לאגוס עיר הבירה של ניגריה. ב-12 בדצמבר 1991 הוכרזה אבוג'ה כעיר הבירה.

ב-2009 פתח ארגון הטרור האסלאמי בוקו חראם במרד מזוין נגד השלטון. משמעות שמו של הארגון היא "חינוך מערבי הוא אסור". הטרוריסטים חברי הארגון תקפו את כוחות הביטחון ופגעו במוסדות ממשלתיים. בעבר הצהירו ראשי הארגון כי הם שואפים להפוך את חוקי השריעה לחוק המדינה. בדצמבר 2011 נהרגו כ-70 בני אדם במדינת יובה שמהווה את מוקד הקרבות שנערכים בין כוחות הביטחון לבין הטרוריסטים. הארגון תכנן וביצע גם את ההתקפה על מטה האומות המאוחדות באוגוסט באבוג'ה שבמהלכה נהרגו 24 בני אדם^[7]. ב-3 במרץ 2013, רצחו טרוריסטים מארגון "בוקו חראם" יותר מ-30 בני אדם שנסעו לחתונה בצפון מזרח ניגריה.

בשנת 2012 התרחשה התפוצצות מכלית הדלק באוקובי בה נהרגו מעל ל-120 אזרחים ורבים נפצעו.

פוליטיקה

ניגריה היא רפובליקה פדרלית נשיאותית המונה 36 מדינות וטריטוריה פדרלית אחת שבה שוכנת הבירה. נשיא המדינה נבחר בבחירות ישירות וכלליות מדי ארבע שנים, ורשאי לכהן לכל היותר שתי קדנציות. הפרלמנט, "האספה הלאומית", מורכב משני בתים: בית הנבחרים והסנאט. הסנאט כולל 109 צירים: שלושה מכל אחת מהמדינות ואחד נוסף מהטריטוריה הפדרלית, והם נבחרים לכהונה בת ארבע שנים. בית הנבחרים מונה 360 צירים, ובו מקבלת כל מדינה מספר צירים פרופורציונלי לגודל אוכלוסייתה.

מדינות הפדרציה

ערך מורחב – מדינות ניגריה

ניגריה מורכבת מ-36 מדינות ומטריטוריה פדרלית אחת: אבוג'ה (הטריטוריה הפדרלית של הבירה), אבוני, אביה, אדו, אדמווה, אוגון, אויו, אונדו, אוסון, אימו, אנמברה, אנוגו, אקווה איבום, אקיטי, באוצ'י, בורנו, ביילסה, בנו, גומבה, ג'יגווה, דלתה, זמפרה, טרבה, יובה (אנ'), לאגוס, ניג'ר, נסרווה, סוקוטו, פלטו, קבי, קגן, קדונה, קוארה, קוגי, קנו, קצינה, קרוס ריוור, ריוורס.

כלכלה

ערך מורחב – כלכלת ניגריה

פחות משישים אחוזים מתושבי המדינה מחוברים למים זורמים, או זוכים לשירותי תברואה מינימליים. עונייה של ניגריה נובע בעיקר מניהול לקוי מאוד של כלכלת המדינה ושחיתות של המעמד השליט.

המדינה עשירה במשאבי טבע כמו נפט, פחם, זהב, כסף, עופרת, אבץ ועוד. המדינה גם מפיקה את מחצב הקולומביט, ממנו מפיקים את היסוד ניאוביום המשמש לסגסוגות פלדה בלתי חלידות (90% מהתפוקה העולמית של מחצב זה מקורה בניגריה). כמו כן לניגריה גם מכרות בדיל גדולים בדרום המדינה.

עם זאת, כ-60% מתושבי ניגריה עוסקים בחקלאות (כגון בגידול של כותנה, דקל, תירס, קוקוס ועוד; תושבי ניגריה עוסקים גם בגידול בקר וצאן) ועיבוד הקרקע נעשה באמצעים פרימיטיביים, ועל כן התפוקה נמוכה מאוד ומשמשת ברובה לפרנסת החקלאי עצמו ובני משפחתו. הקרקע עצמה מועטה וגם היא מתחלקת לחלקות הולכות וקטנות, בשל הריבוי הטבעי הגדול.

ניגריה חברה באופ"ק, ארגון המדינות המפיקות נפט. עתודות הנפט, ברובן בחבל ביאפרה, אינן מנוצלות בצורה יעילה על מנת להעלות את רמת החיים ולתרום לצמיחה כלכלית, ומיעוט קטן בלבד באוכלוסייה נהנה מהרווחים. למרות הניהול הלקוי 95% מההכנסות במטבע חוץ נובעים מענף הנפט וכך גם 20% מהתוצר הלאומי הגולמי.

על פי דו"ח של אונסק"ו משנת 2009, תעשיית הקולנוע בניגריה, המכונה "נוליווד", עקפה בכמות את הוליווד האמריקאית - ואף תפסה את המקום השני בעולם (אחרי בוליווד מהודו) מבחינת מספר הסרטים המופקים מדי שנה. בניגריה בתי קולנוע ספורים בלבד, וכל 872 הסרטים שהופקו במדינה בשנת 2006, נעשו בפורמט וידאו^[8][9].

גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של ניגריה

ניגריה שוכנת במפרץ גינאה. שכנותיה הן בנין, ניז'ר, צ'אד וקמרון.

הגדול בנהרות החוצים את ניגריה הוא נהר הניז'ר. זהו האזור הפורה ביותר בניגריה והוא גם עשיר מאוד בנפט. לרוחב חופי הדלתה יש רצועת חוף עם ביצות גדולות ובהן דגה עשירה אך גם מחלות ומגפות המפילות חללים באוכלוסיית האזור.

מן הביצות אל פנים הארץ משתרע מישור המכוסה כולו דקלים, המשמשים מרכיב חשוב בתפוקה החקלאית במדינה. מכאן נישאת רמה מיוערת רחבת ידיים, המכוסה יער גשם טרופי ובה גם הר דימלנג (Dimlang).

בצפון המדינה משתרע מדבר צחיח, מישורי ודליל אוכלוסין הקרוי גם סוואנה.

האקלים בצפון הוא חם ויבש, וביתר המדינה חם, טרופי וגשום במרבית השנה.

דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של ניגריה

ניגריה היא המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה ואוכלוסייתה מהווה כחמישית מאוכלוסיית אפריקה. אוכלוסיית ניגריה נאמדת ביותר מ-200 מיליון נפש והיא שביעית בעולם בגודל האוכלוסייה. שיעור הילודה במדינה גבוה ועומד על כ-40.4 לידות ל-1,000 בני אדם. על פי הערכות האו"ם אוכלוסייתה של ניגריה צפויה לגדול עד ליותר מ-700 מיליון בשנת 2100^[10]. תוחלת החיים הממוצעת היא 62.6 שנים.

תושבי צפון ניגריה הם ברובם מוסלמים, בעוד תושבי הדרום ברובם נוצרים. בתוך הצפון יש להבחין בין הצפון ה"אמיתי" שהוא מוסלמי, ובין הרצועה התיכונה, אשר חלק ניכר מתושביה אינם מוסלמים. בדרום יש להבחין בין המזרח הנוצרי ברובו המוחלט, לבין המערב שבו יש אחוז מוסלמים גבוה (כ-40 אחוז), בנוסף לרוב הנוצרי.

שלוש הקבוצות הגדולות ביותר בניגריה המהוות יחד כ-60% מהאוכלוסייה הן:

• האוסה-פולאני שהיא קבוצה מוסלמית המתגוררת בעיקר באזורי ערבה ומדבר וכוללת כ-60% מהמוסלמים בצפון
• יורובה שהיא קבוצה נוצרית-אנימיסטית המקיפה כ-70% מתושבי מערב ניגריה
• איגבו – קבוצה נוצרית כפרית, הנקראת לעיתים איבו ומתגוררת בעיקר באזורים הכפריים של מזרח ניגריה

כתוצאה מההשקעה הנמוכה בבריאות ובתברואה, נפוצות בקרב האוכלוסייה מגפות שונות, בהן מלריה, שחפת, אבולה ואיידס. למעלה ממיליון מתושבי ניגריה הם עיוורים, ועוד שלושה מיליון סובלים מבעיות ראייה קשות בשל מגפות כמו גרענת ועיוורון הנהרות. ההשקעה הממשלתית בבריאות, כולל רפואה מונעת, הסברה ותברואה אינה עולה על מחצית האחוז מהתקציב.

הגבולות בין חבלי הצפון, המזרח והמערב, כפי שנקבעו ב-1939 בידי הבריטים ניסו לקחת בחשבון את החלוקה האתנית של האוכלוסייה, אך לא תמיד חפפו במדויק את החלוקה האתנית. לדוגמה: בצפון ניגריה היו עד 1967 מאות אלפי יורובה בשטחים שהיו חלק מהאימפריה הפולאנית.

הערים הגדולות של ניגריה חישוב המבוסס על תחזית רשמי לתאריך 21 במרץ 2022[אוכלוסין 1]
^ NIGERIA: States & Agglomerations
	דירוג	שם	מדינה	אוכלוסייה	דירוג	שם	מדינה	אוכלוסייה
לאגוס קנו
	1	לאגוס	לאגוס	15,070,000	11	אילורין	קוארה	1,080,000	איבדאן אבוג'ה
	2	קנו	קנו	4,910,000	12	ג'וס	פלטו	1,040,000
	3	איבדאן	אויו	3,190,000	13	סוקוטו	סוקוטו	1,040,000
	4	אבוג'ה	ה הפדרלי של ניגריה	2,690,000	14	זריה	קדונה	980,000
	5	פורט הרקורט	ריברס	2,120,000	15	אנוגו	אנוגו	950,000
	6	קדונה	קדונה	1,850,000	16	וארי	דלתה	910,000
	7	בנין סיטי	אדו	1,680,000	17	אבאוקוטה	אוגון	735,000
	8	אבה	אביה	1,160,000	18	אקורה	אונדו	730,000
	9	אוניטשה	אנמברה	1,150,000	19	קאצינה	קאצינה	670,000
	10	מיידוגורי	בורנו	1,110,000	20	אושוגבו	אוסון	645,000

דתות

האוכלוסייה היא הטרוגנית מאוד ומונה למעלה מ-250 קבוצות שונות הנבדלות זו מזו בדתן, בזרמי אמונתן, שפתן ותרבותן.

נכון לסקר אוכלוסין מ-2018, כ-53.5% מאוכלוסיית נינגריה הם מוסלמים,^[1][2] בעוד שכ-45.9% הם נוצרים.^[1][2] היתר מהווים כ-0.6% של בני אמונות שבטיות שונות ואחרות.^[1][2]

זוהי תוצאה של הקמת ניגריה על פי החלטה של מדינות אירופה בוועידת ברלין, שנערכה בשנים 1884–1885, ובה נמסר שטחה לשליטת בריטניה, תוך צירוף אזורים שונים ללא קשר עבר ביניהן.

יחסי ישראל–ניגריה

ערך מורחב – יחסי ישראל–ניגריה

בין מדינת ישראל וניגריה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים נכון לשנת 2016, וכן שיתוף פעולה בנושאים שונים. לישראל יש שגרירות רשמית בעיר הבירה הניגרית אבוג'ה, בעוד שלניגריה יש שגרירות רשמית בעיר תל אביב בלבד.

ראו גם

• יהודי האיגבו
• יחסי ישראל–ניגריה

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ניגריה

• ניגריה, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• ניגריה צפויה להיות בין 10 הכלכלות החזקות בעולם ולעקוף את גרמניה עד 2050 (ynet)
• מירב ארלוזורוב, הישראלים שרוצים לעשות עסקים במקום הקשה בעולם - האם הם ישרדו?, באתר TheMarker‏, 9 בנובמבר 2018
• ניגריה זוכה לעצמאות, 1960, ארכיון הסרטונים של AP
• "מדינת היהודים 2" - פרק על ההיסטוריה של ניגריה ומאבק הביאפרה בפודקאסט "מינהר הזמן", "כאן", תאגיד השידור הישראלי
• ניגריה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

מדינות אפריקה
מדינות	אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה
חבלי ארץ "לא מוכרים"	סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית
שטחים תלויים	הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה

חבר העמים הבריטי
מדינות חברות	ממלכות חבר העמים אנטיגואה וברבודה • אוסטרליה • איי שלמה • איי בהאמה • בליז • ג'מייקה • גרנדה • הממלכה המאוחדת • טובאלו • ניו זילנד • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • פפואה גינאה החדשה • קנדה אחרות אוגנדה • אסוואטיני • בוטסואנה • בנגלדש • ברוניי • ברבדוס • גאנה • גיאנה • דומיניקה • דרום אפריקה • הודו • ונואטו • זמביה • טונגה • טנזניה • טרינידד וטובגו • לסוטו • מאוריציוס • מוזמביק • מלאווי • מלזיה • מלטה • נאורו • ניגריה • נמיביה • סיירה לאון • סיישל • סינגפור • סמואה • סרי לנקה • פיג'י • פקיסטן • קיריבטי • קמרון • קניה • קפריסין • רואנדה
חברות לשעבר	אירלנד • גמביה • המלדיביים • ניופאונדלנד • זימבבואה
נושאי משרה	צ'ארלס השלישי, ראש חבר העמים • מושל כללי
אירועים וסמלים	משחקי חבר העמים • דגל חבר העמים • יום חבר העמים
מסמכי יסוד	הצהרת בלפור (1926) • חוק וסטמינסטר • הצהרת לונדון • הצהרת סינגפור • הצהרת לוסקה • הצהרת לאנגקאווי • הצהרת הארארה • הצהרת אדינבורו

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
חברות	אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב
מדינה מושעית	סוריה
מדינות משקיפות	בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה
ארגונים משקיפים	הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי

ארגון המדינות המייצאות נפט
חברות אופ"ק כיום	איחוד האמירויות הערביות • איראן • אלג'יריה • אנגולה • גבון • גינאה המשוונית • הרפובליקה של קונגו • ונצואלה • כווית • לוב • ניגריה • עיראק • ערב הסעודית
חברות אופ"ק לשעבר	אינדונזיה • אקוודור • קטר

מדינות האיחוד האפריקאי

אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בוטסואנה • בורונדי • בורקינה פאסו • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית1 • הרפובליקה של קונגו • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • ניגריה • ניז'ר • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סהרה המערבית • סודאן • סומליה • סיירה לאון • סיישל • סנגל • צ'אד • קומורו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה הערות: 1חברותה הושעתה בעקבות מלחמת האזרחים שפרצה בסוף 2012