קהילות מדומיינות
ספר מאת בנדיקט אנדרסון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קהילות מדומיינות[1] (באנגלית: Imagined Communities) הוא מושג שטבע בנדיקט אנדרסון בספרו בשם זה שיצא לאור ב-1983 ובמהדורה מורחבת ב-1991, שבו הוא דן בצמיחת רעיון הלאומיות והתפתחותו לתופעה עולמית.
המושג "קהילה מדומיינת" משמש את אנדרסון לתאר קבוצות אנשים גדולות, המאוחדות סביב רעיון מלכד הגורם להן לפעול כקהילה, למרות שבפועל הקשר והדמיון בין הפרטים המרכיבים אותן, וקבוצות פרטים בתוכן, מזעריים או לא קיימים כלל. תודעת הקהילה כה חזקה בקבוצות אלה, עד כי יש בכוחה להוציא את אנשיהן למלחמה בשדות קרב רחוקים ולמות למענן, כאילו היה מדובר בהגנה על ביתם הפרטי ומשפחתם. לטענתו, לאום ומדינת לאום הם דוגמאות בנות ימינו לקהילות מדומיינות, אשר החליפו במהלך ההיסטוריה קהילות מדומיינות אחרות, כגון קהילות המאמינים הגדולות של הנצרות, האסלאם והבודהיזם. קהילות קדומות אלו היו מורכבות ממיליוני אנשים בני תרבויות שונות, דוברי שפות שונות, המלוכדות אך ורק סביב רעיון דתי ומערכת של כתבי קודש (הכתובים בדרך כלל בשפה זרה להם).
האומה, על פי אנדרסון, היא ישות פוליטית המדומיינת כקהילה מוגבלת וריבונית. היא מדומיינת כקהילה, משום שגם חברי האומה הקטנה ביותר לעולם לא יוכלו להכיר או לפגוש את כל שאר החברים בה, ובכל זאת דימוי הקהילה המשותפת להם חי בתודעת כולם, גם באומות ששוררים בהן יחסי ניצול וחוסר שוויון. היא מדומיינת כמוגבלת באופן טבעי, משום שלכל אומה גבולות סופיים, שמעבר להם שוכנות אומות אחרות, ואין לה שאיפות להפוך לאוניברסלית, כפי ששאפו בעבר הנצרות והאסלאם. היא מדומיינת כריבונית, משום שהרעיון הלאומי נולד בתקופה שבה הנאורות והמהפכות שללו את הלגיטימיות של ממלכות הנשלטות על ידי שושלות "בשם האל", וביקש להשתחרר מהן. ריבונות האומה היא הסמל והמכשיר של חרותה.