Good Kid, M.A.A.D City
אלבום מאת קנדריק לאמאר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
Good Kid, M.A.A.D City הוא אלבום האולפן השני של הראפר האמריקאי קנדריק לאמאר. האלבום יצא לאור ב-22 באוקטובר 2012 בחברות התקליטים טופ דואוג אנטרטיינמנט ואפטרמת' אנטרטיינמנט, והופץ על ידי אינטרסקופ רקורדס. זהו אלבומו הראשון של לאמאר שיצא בחברות התקליטים, לאחר "Section.80", שאותו הוציא באופן עצמאי.
עטיפת האלבום | ||||||
אלבום אולפן מאת קנדריק לאמאר | ||||||
יצא לאור | 22 באוקטובר 2012 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | 2011–2012 | |||||
סוגה | היפ הופ • גנגסטה ראפ | |||||
שפה | אנגלית | |||||
אורך | 68:23 | |||||
חברת תקליטים | טופ דואוג אנטרטיינמנט • אפטרמת' אנטרטיינמנט • אינטרסקופ רקורדס | |||||
הפקה | אנתוני "טופ דואוג" טיפית' • ד"ר דרה • דאוון פארקר • די ג'יי ח'ליל • די ג'יי דאהי • היט-בוי • ג'ק ספלאש • ג'אסט בלייז • לייק • פארל ויליאמס • ראקהי • סאונווייב • סקופ דוויל • סקיי האטץ' • טי מינוס • טאבו • THC • טרייס מרטין • דה ביזנס | |||||
| ||||||
| ||||||
האלבום הוקלט במספר אולפנים בקליפורניה, על ידי מפיקים דוגמת ד"ר דרה, ג'אסט בלייז, פארל ויליאמס, היט-בוי, סקופ דוויל, ג'ק ספלאש ו-T-Minus. האלבום, שתואר כ"סרט קצר מאת קנדריק לאמאר" על עטיפתו, הוא אלבום קונספט שעוקב אחרי חוויותיו של לאמאר בן-העשרה בקומפטון שורצת הסמים וחיי הכנופיות. "Good Kid, M.A.A.D City" זכה לביקורות מהללות, ששיבחו את מבנהו הקונספטואלי ואת מילות השירים של לאמאר. על האלבום זכה לאמאר לארבע מועמדויות לפרס גראמי בטקסט פרסי גראמי ה-56, כולל אלבום השנה.
בשבוע הבכורה שלו בבילבורד 200 הגיע האלבום למקום השני, ומכר 242,000 עותקים. האלבום הגיע למקום ה-16 במצעד האלבומים הבריטי, והיה לאלבומו הראשון של לאמאר להיכנס למצעד; במצעד שירי ואלבומי ה-R&B הבריטי נכנס למקום השני. הוא נכלל ב"רשימות סוף שנה" רבות, ולרוב הגיע לראשן. האלבום הגיע ביוני 2018 למעמד אלבום פלטינה משולשת של איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי (RIAA); נכון לאפריל 2018, האלבום מכר 1.7 מיליון עותקים ברחבי ארצות הברית, לפי Nielsen SoundScan.[1]
ליציאת האלבום קדמו חמישה סינגלים, שזכו להצלחה – "The Recipe" שבו הוא מארח את ד"ר דרה, "Swimming Pools (Drank)", "Backseat Freestyle", "Poetic Justice", שבו מתארח דרייק, ו-"Bitch, Don't Kill My Vibe". לאמאר אף יצא לסיבוב הופעות בין מאי ואוגוסט 2013 כדי לקדם את האלבום.
האלבום נכלל במספר רשימות שפרסמו גופי תקשורת שונים לסיכום האלבומים הטובים ביותר לשנת 2012, וסיכום האלבומים של העשור השני של המאה ה-21. בילבורד דירג את האלבום במקום ה-15 ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של שנות ה-2010".[2] בשנת 2019, מגזין הגרדיאן דירג את האלבום במקום ה-14 ברשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של המאה ה-21".[3] האתר האינטרנט האמריקאי Metacritic אוסף ביקורות על אלבומי מוזיקה, דירג את האלבום במקום ה-15 ברשימת "האלבומים הטובים של העשור (2010-2019)" עם ניקוד של 91.[4] מגזין פיצ'פורק דירג את האלבום ברשימת "200 האלבומים הטובים ביותר של שנות ה-2010" במקום ה-18.[5]
בשנת 2019, מגזין הרולינג סטון ערך את רשימת "100 האלבומים הטובים ביותר של העשור השני" ודירג את האלבום במקום ה-66.[6] מגזין רולינג סטון דירגו את האלבום במקום ה-115 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים" אשר הרכיבו בשנת 2020, לאחר שני מהדורות שנוצרו בעבר.[7] בשנת 2022 האלבום דורג במקום ה-38 ברשימת 200 אלבומי ההיפ-הופ הטובים ביותר בכל הזמנים של המגזין.[8] מגזין Spin כלל את האלבום במקום ה-45 ברשימת "300 האלבומים הטובים ביותר ב-30 שנים האחרונות (1985-2014), שנערך בשנת 2019.[9]