אבימלך בן גדעון
דמות מקראית, שופט ומלך בתקופת השופטים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אֲבִימֶלֶךְ בֶּן גִדְעוֹן היה מנהיג בתקופת השופטים.[1] יש המונים אותו עם השופטים.[2] הוא עלה למלוכה בשכם וסביבתה בתמיכת בעלי שכם[3], לאחר שטבח באחיו בני גדעון, ושרר[4] על ישראל 3 שנים. ואולם, שררתו או מלכותו הייתה בלתי יציבה וקצרת ימים - הוא נאלץ לדכא מרידות שפרצו כנגדו, ולבסוף נהרג במהלך מצור על מעוז המורדים בתבץ.
"מות אבימלך" בציור של גוסטב דורה, 1866 | |||||
לידה | שכם | ||||
---|---|---|---|---|---|
נהרג | תבץ (יש המזהים עם טובאס כיום) | ||||
שושלת גדעון | |||||
| |||||
|
אבימלך היה אחד משבעים ואחד בניו של השופט גדעון בן יואש, ואמו, פילגש גדעון, הייתה משכם. לפי הפירוש המסורתי היתה מישראל, ולפי פירושים מודרנים מסוימים היתה כנענית. אבימלך הציע את עצמו לבית אמו להיות שופט אחר מות אביו, בטענו שמוטב כי ימלוך עליהם אדם אחד ולא שבעים. תושבי שכם נאותו להצעה ונתנו לו 70 כסף מבית אלילם שישמש לשכירת רוצחים, ובלשון הכתוב "ריקים ופוחזים" על מנת שיהרגו את אחיו. לאחר מכן המליכו בני העיר את אבימלך באלון מוצב בקרבת שכם.[5]