אדריכלות עתידנית (פוטוריסטית)
סגנון ארכיטקטוני בן המאה ה -20 שנולד באיטליה, / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אדריכלות עתידנית (פוטוריסטית) היא סגנון ארכיטקטוני בן המאה ה-20 שנולד באיטליה, המאופיין בכרומטיות חזקה, ובקווים דינאמיים ארוכים, המרמזים על מהירות, תנועה, דחיפות וליריות: אדריכלות זו היא חלק מהפוטוריזם, תנועה אמנותית שנוסדה על ידי המשורר פיליפו תומאזו מארינטי, שהפיק את תעודת היסוד שלה – המניפסט של העתידנות, בשנת 1909. התנועה הייתה פעילה בכל תחומי האמנויות ופיתחה סגנון אמנותי שהציע תיאור אסתטי חדש של החיים המודרניים. התנועה משכה אליה לא רק משוררים, מוזיקאים ואמנים (כמו אומברטו בוצ'יוני, ג'יאקומו בלה, פורטונטו דפרו ואנדריקו פרמפוליני), אלא גם מספר אדריכלים. פולחן עידן המכונות ואפילו האדרת המלחמה והאלימות היו בין הנושאים שהפוטוריסטים (עתידנים) עסקו בהם. כמה מהבולטים מביניהם אף נהרגו לאחר שהתנדבו לטול חלק במלחמת העולם הראשונה, כמו האדריכל אנטוניו סנט'אליה, שאף על פי שבנה מעט יחסית, תרגם את החזון העתידני למתכונת עירונית. [1]
בניין נושא (אנ'), נמל התעופה הבין-לאומי של לוס אנג'לס, אדריכלים ויליאם פריירה, צ'ארלס לאקמן ופול ויליאמס (אנ'). | |
מידע כללי | |
---|---|
תקופה | אדריכלות מודרנית |
טווח תאריכים | מ-1914 ואילך |