אומדנא
מושג המאפשר לבצע הערכה עובדתית/לפרש כוונה של אדם - על אף שאין ראיה ישירה ומפורשת לכך / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בהלכה, אוּמְדָּנָא (בארמית, ובעברית: אומדן. לעיתים מבוטא בטעות: "אוּמְדֱנָא") היא כלי המאפשר לבצע הערכה עובדתית או במקרים אחרים לפרש כוונה של אדם - על אף שאין ראיה ישירה ומפורשת לכך.
תוקפה וחוזקה של האומדנא משתנים, והם ספציפיים לכל מקרה.[1] מושג זה משמש בנושאים שונים בהלכה: דיני ממונות, דיני אישות ואחרים,[2] אך קיימים חילוקי דעות באשר לתוקפה של האומדנא בכל אחד מהנושאים הללו.
קיימים שני סוגים של אומדנא: האחד נקרא "אומדנא דמוכח" - מצב בו ברור לכל בר דעת מהי הכוונה,[3] והשני הוא "אומדנא" רגילה - מצב בו הכוונה מתבררת כתוצאה מגילוי-דעת ספציפי.[4]
על אף שבהלכה יש כלל כי דברים שבלב אינם דברים - כלל שקובע כי תנאי נסתר המותנה בעת עשיית מעשה אינו חל - דבר שעומד לכאורה בסתירה לאומדנא הקובעת כי ניתן לאמוד דעת ולפרש כוונה נסתרת; ר"י הזקן, מבעלי התוספות, מסביר כי מדובר באנן סהדי - כלי המגדיר את הכוונה כידועה וברורה לכול, כך שלא מדובר ב"דברים שבלב" אלא בדברים גלויים.[5]