אופרת הקבצנים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אופרת הקבצנים (באנגלית: The Beggar's Opera) היא אופרת בלדה בשלוש מערכות שנכתבה בשנת 1728 בידי ג'ון גיי עם מוזיקה של יוהאן כריסטוף פפוש. זהו אחד ממחזות "קו פרשת המים" ב"דרמות אוגוסטוס" (מחזות בריטים מתחילת המאה ה-18, המהווים קבוצת משנה של "ספרות אוגוסטוס" מאותה מאה). היא הדוגמה היחידה של ז'אנר אופרות-בלדה סאטיריות שנשארו פופולריות עד ימינו. אופרות-בלדה היו מחזות מוזיקליים סאטיריים שהשתמשו בחלק מהמוסכמות של אופרה, אך ללא רצ'יטטיב. מילים חדשות נכתבו ללחני בלדות פופולריות, אריות, מזמורי כנסייה ומנגינות עממיות של אותה תקופה.
בכורת "אופרת הקבצנים" עלתה בתיאטרון לינקולן בלונדון בינואר 1728 ורצה 62 הופעות רצופות, הריצה הארוכה ביותר בהיסטוריה של התיאטרון עד לאותו זמן[1]. האופרה הפכה להצלחה הגדולה ביותר של ג'ון גיי והציגה מאז עוד פעמים רבות. ב-1920 חודשה בהצלחה מדהימה של 1,463 הופעות בתיאטרון ליריק בהאמרסמית בלונדון, שהיה אחד מהריצות הארוכות ביותר בהיסטוריה של התיאטרון המוזיקלי באותה העת.
המופע לעג לאופרה האיטלקית, שהפכה לפופולרית בלונדון. במקום מוזיקה ונושאים של אופרה גדולה, מופע זה השתמש בלחנים ודמויות רגילות ומוכרות. חלק מהשירים היו של מלחיני אופרה כמו הנדל, אך נעשה שימוש רק בקטעים הפופולריים, כשהקהל יכול היה לזמזם יחד עם המנגינות ולהזדהות עם הדמויות.
זוהי סאטירה על הפוליטיקה, על העוני וחוסר הצדק בחברה, תוך התמקדות בנושא של שחיתות בכל הרמות החברתיות. השחקנית לוויניה פנטון הפכה בזכות האופרה לכוכבת בן לילה. תמונותיה היו מבוקשות, וכתבים פורסמו רבות אודותיה.
בשנת 1928 הפכו המחזאי ברטולט ברכט והמלחין קורט וייל את האופרה למחזה המוזיקלי "אופרה בגרוש", שהיה צמוד לעלילה ולדמויות המקוריות, אך עם מילים חדשות ובעיקר מוזיקה חדשה.