אי אפשי בתקנת חכמים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אי אפשי בתקנת חכמים ("אי-אפשי" = אין רצוני, לא נוח לי) הוא כלל הלכתי שפירושו שאדם רשאי לוותר על הזכויות והחובות המוענקות לו מתוקף תקנת חז"ל, כאשר מטרת התקנה היא להיטיב עמו.[1] ההנחה שכאשר אדם טוען ש"אי אפשי בתקנת חכמים" מקבלים את טענתו, משמשת גם כטיעון משפטי במשפט הישראלי[2].
טענת "אי אפשי בתקנת חכמים" שכיחה במקרים בהם התקנה שנועדה לטובת האדם, גורמת לו להפסד מבחינתו.