אי חום עירוני
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אי חום עירוני הוא אחד הביטויים להשפעה של העיר על התנאים המטאורולוגיים בסביבה הבנויה, הכוללים בין היתר גם שינויים בלחות וברוח. אי חום עירוני מתקבל כאשר הטמפרטורות בעיר גבוהות מהטמפרטורות בשטח הפתוח המקיף אותה.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
אקלים עירוני (אנ') נוצר כתוצאה מהשינויים בתכסית פני השטח הבנוי בהשוואה לפני השטח הטבעיים. השינויים עשויים לכלול עקירת צמחייה או נטיעה של צמחייה אחרת, יצירת כיסוי אבן ואספלט, צמצום הקרקע החשופה, ובניית עצמים מלאכותיים כגון בניינים. לכך נוספת הפעילות האנושית בעיר, שגורמת לפליטה מוגברת של גזי חממה. שינויים אלה גורמים ליצירת תנאי מיקרו-אקלים עצמאיים, השונים מתנאי האקלים בשטחים הפתוחים הסובבים את העיר. התופעה מתבטאת בדרך כלל בעלייה בטמפרטורות העיר וביצירת אזור חם מעליה.
הראשון שהבחין כי טמפרטורת האוויר בעיר גבוהה לעתים מהטמפרטורה במרחב הכפרי הוא כנראה המילונאי האמריקאי המפורסם וובסטר[1]. בתגובה לטענה שנשמעה מפי תומס ג'פרסון על שינוי האקלים שהתרחש כביכול בארה"ב, דיווח וובסטר כבר ב-1799 כי ההסבר לתופעה שתיאר מי שהיה עתיד להתמנות לנשיא ארה"ב, הוא כי הטמפרטורות במרכז העיר ניו יורק גבוהות מהטמפרטורות בסביבתה, בעיקר בלילה. עם זאת, המטאורולוג האנגלי לוק הווארד (אנ') היה הראשון שתיעד את ההבדלים בין התנאים בעיר לכפר לאורך תקופה ארוכה, וספרו על אקלים העיר לונדון[2] שהתפרסם לראשונה בשנת 1820 נחשב אבן הפינה של המחקר על אקלים העיר.
אחר המהפכה התעשייתית והתפשטות תהליכי העיור הואצה התופעה, והפכה לגורם משמעותי בתהליכי שינויי האקלים העוברים על כדור הארץ. תופעה זו יוצרת שינוי מיקרו-אקלימי בעיר, אך יש לה גם השלכות ברמה הגלובלית על התחממות כדור הארץ, כי למעלה ממחצית מאוכלוסיית כדור הארץ היא אוכלוסייה עירונית, ושטחים פתוחים רבים הופכים לשטחים עירוניים.
ההבדלים בטמפרטורה בין העיר לכפר נצפים בשלושה רבדים[3]. ראשית, טמפרטורת פני השטח (surface temperature), כפי שנצפית בצילומים תרמיים מלוויינים, גבוהה יותר בבניינים או ברחובות אספלט מאשר באזורים מכוסי צמחייה. טמפרטורת האוויר בשכבת הגבול העירונית (urban boundary layer), שהיא החלק התחתון של האטמוספירה (מפני הקרקע ועד לגובה של 200–1,000 מטר בערך, בהתאם ליציבות האטמוספירית וגובה הבניינים) המושפע משינויים בתכונות פני הקרקע, אף היא גבוהה יותר בדרך כלל מעל העיר. טמפרטורת האוויר בחופת העיר (urban canopy layer), שהיא החלק התחתון של שכבת הגבול האטמוספרית (עד לגובה גגות הבניינים בערך), עשויה אף היא להיות גבוהה יותר מאשר במרחב הלא-בנוי.