אכיפה בררנית
מצב בו הרשויות מפעילות שיקול דעת באכיפת החוק / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אכיפה בררנית (או אכיפה סלקטיבית) היא אכיפה של הרשויות כמו שוטרים, תובעים או רגולטורים, שנעשית באופן לא שוויוני ומבדילה בין בני אדם דומים או מצבים דומים בשל שיקול זר, השגת מטרה פסולה או שרירות גרידא. התפיסה המשתקפת מפסיקת בתי המשפט היא כי אכיפה בררנית אסורה, בנימוק שהיא "הרסנית לשלטון החוק, מקוממת מבחינת הצדק ומסכנת את מערכת המשפט".[1]
מקרים של אכיפה חלקית או מדגמית, בהם גורמים ממשלתיים מבצעים אכיפת חוק רק במקרים מסוימים, אינם נחשבים לאכיפה בררנית, אך יכולים להחשב ככאלה.
במקרים מסוימים, אכיפה סלקטיבית אכן רצויה.[2] לדוגמה, אזהרה מילולית של בני נוער עשויה לשנות את התנהגותם ביעילות, מבלי להזדקק לענישה משפטית ולהימנע מהעלויות המשפטיות והממשלתיות. במקרים אחרים, אכיפה סלקטיבית עשויה להיות בלתי נמנעת. לדוגמה, הדבר עלול להיות בלתי מעשי עבור שוטרים אם ינפיקו דו"חות תנועה לכל מי שחורג מהמהירות המותרת ולכן, ייתכן שבלית ברירה יגבילו עצמם למקרים בוטים של נהיגה בפזיזות.