אלכסאים
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
האלכסאים (ביוונית: ῾Ελκεσαιταί[1]) היו כת יהודית-נוצרית שפעלה בארץ ישראל ובעבר הירדן מסוף המאה הראשונה עד תחילת המאה הרביעית לספירה. רוב הידע שלנו על הכת בא מאבות הכנסייה – היפוליטוס (Hippolytus), אפיפניוס מסלמיס, אוריגנס ואוסביוס מקיסריה – אשר ביקרו אותם ואת אמונתם.