אמירה לנוכרי
איסור הלכתי מדרבנן לומר לגוי לעשות איסורי שבת / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אמירה לנכרי - שבות[1] הוא מונח הלכתי שפירושו איסור מדרבנן[hebrew 1] לבקש מגוי שיעשה בשביל היהודי מלאכות האסורות לעשות בשבת[2] או ביום טוב[hebrew 2] או בחול המועד[3].
האיסור אינו רק באמירה מפורשת או ברמיזה, אלא אף אם לא אמר לגוי דבר, והגוי עשה מעצמו מלאכה עבור ישראל, אסרו חכמים על יהודי ליהנות ממנה אם נעשתה למענו בשבת או יום טוב[4][5].
במקרים מסוימים התירו חכמים אמירה לגוי, כמו באמירה לגוי לעשות איסור מדרבנן במקום צער, חולי או הפסד ממון[6]. בהלכה נחשב מעשה כזה כ"שבות דשבות", כלומר עבירה על שבות על ידי פעולה של שבות: האמירה לגוי היא עבירה על שבות, והפעולה שהגוי עושה גם היא אסורה רק משום שבות.
במקרים חמורים יותר הותרה אמירה לגוי לעשות אף איסור דאורייתא, כגון עבור חולה שאין בו סכנה[7], לצורך מצווה של רבים (במקום צורך גדול)[8], בבין השמשות (במקרים מסויימים)[9] ובמקום מחלוקת הפוסקים[10].
גם פסיק רישא אם יתבצע כתוצאה מאמירה לגוי - הותר, בין באיסורי דאורייתא ובין באיסורי דרבנן[11].