אסף בן ברכיהו
דמות מקראית מתקופת דוד המלך / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ הוא דמות מקראית מהלויים המשוררים. אסף השתתף בהעלאת ארון הברית לירושלים בימי דוד המלך. שמו מופיע בספר דברי הימים[1] ומוקדשים לו שנים-עשר מזמורים בספר תהילים.
בספר דברי הימים מתואר אסף אשר עומד מימינו של הימן: ” וְאָחִיו אָסָף, הָעֹמֵד עַל-יְמִינוֹ - אָסָף בֶּן-בֶּרֶכְיָהוּ”.[1] רשימה זו לפי הסדר הימן, אסף ואיתן מופיעה בספר דברי הימים, בסיפור העלאת ארון הברית לירושלים.[2] כמו כן מופיעה רשימה זו בסיפור טקס חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה.[3] יש הסוברים כי זוהי מגמת בעל ספר דברי הימים לבסס את מעמדם של משוררי בית הימן כאשר היא מתחילה במשפחת גרשון.[4][5] לפי סדר הופעת משפחות המשוררים המופיע בסיפור בו הוצב האוהל לארון הברית בירושלים, עולה כי דוד מינה את אסף לדבר בשבח ה' ואילו הימן וידותון עמדו ליד הבמה בגבעון.[6] משמעות תפקידו החשוב בא לידי ביטוי באופן בו הוא מוצג בספר דברי הימים[7]: ”עַל, יַד-אָסָף, הַנִּבָּא, עַל-יְדֵי הַמֶּלֶךְ.” אסף אם כן הוא הראשון, אשר מונה על ידי דוד לשרת בכלי הנגינה מבין שלושת הלויים.[8] מצודת דוד מסביר בפירושו: ”עַל, יַד-אָסָף” - רוצה לומר הם השכילו בחכמת הניגון על יד אסף אביהם כי הוא למדם. השירה בספר דברי הימים נתפסה כהינבאות.[9] ייתכן כי הנביאים נמנו עם אנשי הקודש במשכן ובבמות הפולחן וזאת בנוסף על תפקידם כמשוררים.[10] בספר דברי הימים[11] מכונה "אָסָף הַחֹזֶה".
מסכת נזיקין, בבא בתרא מייחסים את כתבי דוד בין היתר לאסף:[12]
.