אפיפיורות אביניון
תקופה בה האפיפיורים חיו ופעלו מאביניון / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אפיפיורות אביניון הוא שמה של תקופה, בת כ-70 שנה, בהיסטוריה של הכנסייה הרומית הקתולית, בין 1309 ל-1377, שבה הכס הקדוש היה ממוקם רשמית בעיר אביניון (כיום בצרפת).
בשנת 1305 פיליפ הרביעי, מלך צרפת, פעל להבטיח את בחירתו של בֶּרְטְרַן דֶה גוֹ (Bertrand de Got), שהיה ארכיבישוף של העיר בורדו, לאפיפיור. אחרי בחירתו קיבל את השם קלמנס החמישי.
מלך צרפת התנה את תמיכתו בביטול הצווים של האפיפיור בוניפקיוס השמיני, שפגעו בסמכותו של המלך. הצווים בוטלו על ידי קלמנס החמישי וצעד זה גרם לתסיסה ברומא. כדי לשמור על ביטחונו האישי, קלמנס החמישי ערך את טקס הכתרתו לאפיפיור בעיר ליון שבצרפת (14 בנובמבר 1307), ולא ברומא, כמקובל. באותה שנה גם נתן את הסכמתו למעצרם של אנשי מסדר הטמפלרים בצרפת (מסדר אבירי היכל שלמה), כדי שהמלך יוכל לבזוז את אוצרם. קלמנס החמישי הרגיש שחזרתו לרומא תסכן את חייו. כפתרון, מלך צרפת הציע לו להעביר את מושב האפיפיור מרומא אל העיר אביניון שבחבל פרובנס (עיר שהייתה באותו זמן נחלתו של מלך נאפולי וסיציליה, ווסאל של הכס הקדוש). בהתאם לדרישה נוספת של מלך צרפת, קלמנס החמישי גם ביטל את נידויים של אלה שגרמו למותו של בוניפקיוס השמיני. צעד זה הוסיף לאיבה כלפי קלמנס החמישי. כך החלה ב-1309 "גלות אביניון" של האפיפיורים, שנמשכה שישים ושמונה שנה.[1] אף על פי שאביניון נרכשה על ידי הכס הקדוש בשנת 1348, בכל זאת הייתה תחושה שהיא שייכת לצרפת, ולכן היה חשד כללי שלצרפת יש השפעה עדיפה על ענייני האפיפיורות. ואומנם, רוב הקרדינלים שמונו על ידי קלמנס החמישי היו ילידי צרפת. מאחר שהקרדינלים בוחרים את האפיפיור, היה ברור שהאפיפיורים אשר יבחרו בהמשך יהיו אף הם ממוצא צרפתי. ואכן, בכל תקופת אפיפיורות אביניון, 111 מתוך 134 קרדינלים שמונו היו צרפתים וגם כל שבעת האפיפיורים שכיהנו בתקופה זו.[1] הציבור האיטלקי תקף בזעם את האפיפיורות של אביניון. אחד הדוברים העיקריים בנושא היה המשורר פטרארקה, אשר בילה את ילדותו שם. המושב באביניון יצר אנטגוניזם בעיקר עם אנגליה וגרמניה, ופגע ביוקרה של האפיפיורות.[2]
למרות ההשמצות, חלק מאפיפיורי אביניון עשו מאמצים לשיפור מעמדה של הכנסייה הקתולית. ואלה ההישגים המשמעותיים: