אפקט פלין
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אפקט פלין (באנגלית: Flynn effect) הוא עלייה משמעותית ומתמשכת בציוני מנת משכל (IQ) באוכלוסייה, כפי שנמדדו במדינות רבות ברחבי העולם מראשית המאה ה-20 ועד סופה[1][2]. קצב העלייה הנמדד שונה במדינות שונות, בזמנים שונים ובסוגים שונים של מבחנים, אך במקרים רבים נמצא ששיעורו הממוצע הוא כ-2 עד 3 נקודות IQ לעשור, ובסך הכל כמה עשרות נקודות בכמאת השנים האחרונות. האפקט נקרא על שם מגלהו, הפילוסוף האמריקאי ג'יימס פלין.
בשיטה המקובלת עוברות תוצאות מבחני מנת משכל ומבחנים דומים תקנון על פי מדגם אקראי של הנבחנים, באופן שהציון הממוצע מוגדר כ-100 נקודות IQ. המבחנים מתעדכנים מדי מספר שנים, ואז הם מתוקננים שוב באמצעות מדגם חדש של נבחנים, בדרך כלל צעירים מנבחני המבחן הקודם, והציון הממוצע שוב מוגדר כ-100 נקודות. תקנון מתמשך זה מסווה את קיומו של האפקט, אך פלין גילה שהוא נוטה להגדיר ציון גבוה יותר כ-100 נקודות. כמו כן, כאשר נבחנים חדשים עוברים גם את המבחן הישן, כמעט תמיד ממוצע הציונים שלהם גדול משמעותית מ-100 נקודות. תופעות אלו מצביעות על עלייה בציון הממוצע הבלתי-מתוקנן לאורך השנים.
סיבות שונות הוצעו להסברת אפקט פלין, כגון שיפור בתזונה בתקופת הילדות, חינוך טוב יותר, תרגול מבחנים בבית הספר, והתפשטות אופן חשיבה מדעי באוכלוסייה. שיפורים דומים לאורך השנים דווחו גם בתוצאות מדדים קוגניטיביים אחרים, כגון זיכרון סמנטי וזיכרון אפיזודי[3]. לפי כמה מחקרים שנערכו לאחרונה ייתכן שהשיפור בציונים כבר פסק, ואולי אף התהפך לירידה קלה, בעיקר במדינות מפותחות. תופעה זו עשויה לתרום לצמצום הבדלי מנת-משכל[4] בין המדינות המפותחות לבין מדינות עם ממוצעים נמוכים יותר של מנת משכל, שבהן אפקט פלין עדיין חזק.