ארצות הברית במלחמת העולם השנייה
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ארצות הברית השתתפה במלחמת העולם השנייה במסגרת המלחמה נגד מדינות הציר החל מהמתקפה על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941. במהלך השנתיים הראשונות לאחר פרוץ המלחמה, שמרה ארצות הברית על עמדה נייטרלית ברוח נאומו של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט מ-5 באוקטובר 1937, ובתקופה זו סיפקה ציוד לחימה לבריטניה, לברית המועצות ולסין באמצעות חוק השאל-החכר, שנכנס לתוקף ב-11 במרץ 1941, וכן באמצעות שליחת כוחות לאיסלנד כדי להחליף את הכוחות הבריטים שהיו מוצבים בה. לאחר "תקרית גריר" (Greer incident), אישר הנשיא רוזוולט בפומבי את פקודת "ירי עם ראיה" (shoot on sight)[1] ב-11 בספטמבר ולמעשה הכריז מלחמה בים על גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית במסגרת המערכה באוקיינוס האטלנטי. במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט היו עימותים מוקדמים בלתי רשמיים של ארצות הברית כמו זו של יחידת המתנדבים הנמרים המעופפים.
הנפת הדגל באיוו ג'ימה (הראשונה) | |
צד בעימות | חלק מבעלות הברית |
---|---|
תאריך כניסה לעימות | 7 בדצמבר 1941 |
העילה למלחמה | המתקפה על פרל הארבור |
תאריך סיום העימות | 15 באוגוסט 1945 |
אירועי הסיום | כניעת האימפריה היפנית |
ראש המדינה |
פרנקלין דלאנו רוזוולט הארי טרומן |
נתוני המדינה | |
אוכלוסייה | 131,028,000 (ב-1939) |
תוצאות המלחמה | |
אבדות בנפש |
407,316 הרוגים 671,278 פצועים |
במהלך המלחמה השתתפו בה 16,112,566 אמריקאים במסגרת הכוחות המזוינים של ארצות הברית, שמתוכם נהרגו 407,316 ונפצעו 671,278.[2] יועצי המפתח לנשיא רוזוולט כללו את מזכיר המלחמה הנרי סטימסון, שגייס את תעשיית האומה למתן אספקה לצבא ארצות הברית, בפיקודו של גנרל ג'ורג' מרשל ולחילות האוויר של צבא ארצות הברית בפיקודו של גנרל הנרי ארנולד. צי ארצות הברית, בהובלתם של מזכיר הצי פרנק נוקס ואדמירל ארנסט קינג, היה עצמאי יותר. סדרי העדיפות הכוללים נקבעו על ידי רוזוולט והמטות המשולבים בראשותו של ויליאם ד' לייהי. העדיפות העליונה הייתה להביס את גרמניה באירופה, אך בתחילת המלחמה קיבל המאבק נגד האימפריה היפנית עדיפות גבוהה יותר, לאחר הטבעת אוניות המערכה בפרל הארבור.
אדמירל קינג הציב את אדמירל צ'סטר נימיץ בהוואי כאחראי על המערכה באוקיינוס השקט נגד יפן. הצי הקיסרי היפני, שנהנה מיתרון, כבש את הפיליפינים ואת נחלותיהן של בריטניה והולנד, ואיים על אוסטרליה, אך ביוני 1942 הוטבעו נושאות המטוסים שלו בקרב מידוויי והיוזמה עברה לידי האמריקאים. המלחמה באוקיינוס השקט הפכה לכזאת שבמרכזה עמדה אסטרטגיית "דילוג האיים", שיועדה להעברת בסיסים אוויריים למקומות קרובים יותר ויותר ליפן. הצבא, שהתבסס באוסטרליה, תחת פיקודו של הגנרל דאגלס מקארתור, התקדם בהתמדה דרך גינאה החדשה אל הפיליפינים, עם תוכניות לפלוש לאיי המולדת של יפן בסוף 1945. כשצי הסוחר שלה טובע על ידי הצוללות האמריקאיות, סבלה יפן ממחסור בדלקים, כאשר ביוני 1944 כבש צי ארצות הברית איים שהיו בטווח הפצצה של איי המולדת של יפן. ההפצצות האסטרטגיות, בפיקודו של הגנרל קרטיס לה מיי, החריבו את הערים היפניות הראשיות, כאשר ארצות הברית כבשה את אוקינאווה לאחר אבדות כבדות באביב 1945. עם הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי, פלישת ברית המועצות למנצ'וריה, והפלישה לאיי המולדת היפנים משמשה ובאה, נכנעה יפן.
המלחמה באירופה הייתה כרוכה בסיוע לבריטניה, לבעלות בריתה ולברית המועצות, כשארצות הברית סיפקה תחמושת עד שעלה בידה לארגן כוח פלישה. כוחות ארצות הברית נבחנו לראשונה על מגבלת יכולתם במערכה בתוניסיה, ולאחר מכן הועסקו באופן משמעותי יותר יחד עם הכוחות המזוינים של בריטניה בזירה האיטלקית, שם כוחות ארצות הברית היוו כשליש מכלל כוחות בעלות הברית, אך הם נתקעו לאחר כניעת איטליה והשתלטות גרמניה על חלקה הצפוני. לבסוף, ביוני 1944 התקיימה הפלישה לצרפת בפיקודו של הגנרל דווייט אייזנהאואר. בינתיים חילות האוויר של צבא ארצות הברית וחיל האוויר המלכותי הבריטי הועסקו בהפצצות שטח של הערים הגרמניות ופגעו באופן שיטתי בדרכי התעבורה ומפעלי הדלק הסינתטי הגרמניים, ובמקביל השביתו לחלוטין את מה שנותר מהלופטוואפה לאחר הקרב על בריטניה. כשהתקיימה לשטחה פלישה מכל העברים, היה ברור שגרמניה תובס במלחמה. הרוסים כבשו את ברלין במאי 1945, אדולף היטלר התאבד וגרמניה נכנעה.
למאמץ המלחמתי של ארצות הברית סייעו באופן משמעותי האזרחים בעורף, שממנו הגיעו כוח האדם הצבאי, התחמושת, הכספים, והמורל להילחם עד הניצחון. העלות הכספית של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה הגיעה לסכום מוערך של 341 מיליארד דולר ב-1945, שווה ערך ל-74% מהתוצר המקומי הגולמי של אמריקה וההוצאות במהלך המלחמה, ויותר מ-5.7 טריליון דולר בערכים של 2023.