בזיליקת סנט אפולינרה נואובו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
בזיליקת סנט אפולינָרֶה נוּאוֹבוֹ (באיטלקית: Basilica di Sant'Apollinare Nuovo) היא כנסייה ברוונה, מהתקופה הביזנטית. הכנסייה הוכרה כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו בזכות "החלל הפנימי והחיצוני של הבזיליקה, המציג בצורה מוחשית את השילוב שבין הסגנון המערבי והמזרחי, האופייני לסוף המאה ה-5 ולמאה ה-6 לספירה"[1].
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מידע כללי | |||||
סוג | בזיליקה, מוזיאון דת, מוזיאון דת, כנסייה, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה | ||||
על שם | אפולינרה הקדוש | ||||
כתובת | via di Roma, 53, Via Roma 53, 48121 Ravenna, via di Roma 52 ‒ Ravenna (RA), Via Di Roma 53, 48121 Ravenna | ||||
מיקום | רוונה | ||||
מדינה | איטליה | ||||
מבקרים בשנה | 124,000 (נכון ל־2020) | ||||
הקמה ובנייה | |||||
תקופת הבנייה | ?–505 | ||||
תאריך פתיחה רשמי | 505 | ||||
סגנון אדריכלי | אדריכלות נוצרית מוקדמת, אדריכלות ביזנטית | ||||
קואורדינטות | 44°25′00″N 12°12′17″E | ||||
האתר הרשמי | |||||
(למפת אמיליה-רומאניה מוגדלת) | |||||
הכנסייה הוקמה ברבע הראשון של המאה ה-6 בידי המלך האריאני תאודוריקוס הגדול, כקאפלת תפילה השייכת לארמון המלוכה. כנסייה זו הוקדשה לישו המושיע. בשנת 561 נבנתה הכנסייה מחדש תחת שלטונו של הקיסר האימפריה הביזנטית יוסטיניאנוס הראשון כ"כנסיית מרטין הקדוש ברקיע המוזהב" (בלטינית: Sanctus Martinus in Coelo Aureo), לכבוד הקדוש הנוצרי מרטין מטור. בשנת 856 שונה שמה של הכנסייה לאחר שהועברו אליה שרידיו של אפולינר הקדוש (אנ'). השרידים הועברו מבזיליקת סנט אפולינרה אין קלאסה, שם היו מטרה לפשיטות שערכו פיראטים.